היפראקטיביות - מסתתרת באוזן?

בעיות באוזן הפנימית עשויות להיות הגורם להתנהגות היפראקטיבית. כך מלמדים נתוני מחקר חדש.

מחקר שנעשה בעכברים ופורסם בכתב העת המדעי Science, הראה כי בעיות כאלו נגרמות משינויים במוח שמובילים להיפראקטיביות.

החוקרים מקווים שהממצאים יובילו לפיתוח מטרות חדשות לטיפולים בהפרעות התנהגות.

ההשערות הן כי בעיות התנהגות כמו ADHD, הפרעת קשב והיפראקטיביות מקורן במוח, אך מדענים זיהו כי ילדים ובני נוער עם הפרעות באוזן הפנימית - במיוחד כאלו המשפיעות על השמיעה ועל האיזון - סובלים לעתים קרובות מהפרעות התנהגות. חשוב לציין כי לא זוהה קשר סיבתי.

עורכי המחקר משערים כי הפרעות של האוזן הפנימית גורמות לבעיות במוח המשפיעות גם על ההתנהגות.

צוות החוקרים, מהקולג' לרפואה אלברט איינשטיין, ערכו מחקר בעכברי מעבדה והבחינו כי מספר עכברים היו פעילים במיוחד - רדפו ללא הרף אחר זנבם. כשבדקו אותם גילו כי מדובר בעכברים עם בעיות חירשות ועם הפרעות באוזן הפנימית - בשבלול האוזן, האחראי על השמיעה, ובמערכת הווסטיבולרית (המבוא), האחראית על האיזון.

מוטציה גנטית

לאחר מכן בדקו החוקרים את הסטריאטום - אזור במרכז המוח השולט בתנועה, וגילו רמות גבוהות מהרגיל של שני חלבונים -pERK ו-pCREB.

עכברים עם המוטציה הגנטית קיבלו זריקות של הלופרידול, תרופה המשמשת לטיפול בטיקים - תנועות לא נשלטות - בבני אדם. התרופה הורידה את רמות החלבונים הגבוהות, ודפוסי הפעילות של העכברים חזרו לרמה נורמלית.

החוקרים מאמינים כי תהליך דומה מתרחש גם בבני אדם ולכן הם מקווים שניתן יהיה לפתח תרופות שיעזרו לשלוט בהיפראקטיביות אצל ילדים שנובעת מהפרעות של האוזן הפנימית.

המחקר מספק למעשה את הראיה הראשונה לכך שליקויים חושיים, כמו חוסר תפקוד של האוזן הפנימית, יכולים לעורר שינויים מולקולריים במוח הגורמים להתנהגויות שההשערה היא כי מקורן במוח בלבד.

מומחים שהגיבו לממצאי המחקר הדגישו, כי כמו רוב ההפרעות הנוירו-פסיכיאטריות, גם ADHD לא נגרמת ממוטציה אחת.