הצעת חוק: מינוי נשיא בית משפט עליון בהתערבות הממשלה והכנסת

הרשות המחוקקת לכפות פיקוח על הליכי מינוי השופטים בבית המשפט העליון. ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן טוען בהצעת חוק שהגיש, כי עיקרון היסוד הוא: הרשות השופטת עצמה אינה "דמוקרטית".

בהצעת החוק נאמר, כי בתי המשפט אינם אמורים לייצג את הלכי הרוח הרווחים בציבור בכל רגע נתון, אלא לשמש חומת מגן כנגד עריצות הרוב; שופטיו מתמנים למשרה קבועה עד גיל הפרישה (נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, מכהן בתפקידו מאז 1995), בלא אישור מצד גוף נבחר כלשהו - לא הכנסת, לא הממשלה, וגם לא ראש הממשלה.

הצעת חוק למינוי שופטים בעליון עלתה בכנסת ה-16 ובשנת תשמ"ד-1984. עם זאת, בנושא דוחק כמו זה, הדבר אינו מרפה את חברי הכנסת אליעזר (צ'יטה) כהן, מיכאל נודלמן ויורי שטרן, אשר רק בשבוע שעבר (3.11.03) הניחו הצעת חוק דומה על שולחן הכנסת. יוזם הצעת החוק הוא ח"כ כהן.

על-פי הצעת החוק, נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו על-ידי ועדה מיוחדת, בראשות שר המשפטים שתבחר אותם מתוך שופטי בית המשפט העליון המכהנים לפחות 3 שנים בבית המשפט העליון.

הרכב הוועדה לבחירת שופטים יהיה: נשיא בית המשפט העליון המכהן; שני חברי כנסת, אחד שסיעתו אינה חברה בממשלה, והשני חבר אופוזיציה; יו"ר לשכת עורכי הדין או חבר לשכת עורכי הדין שנתמנה לכך מטעמו; שר המשפטים ושר נוסף שנתמנה על-ידי הממשלה לכהן בוועדה לבחירת שופטים; 3 פרופסורים למשפטים שיבחרו על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.

הוועדה המיוחדת לבחירת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא, תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה. מינוי נשיא ביהמ"ש עליון והמשנה לנשיא יהיה לתקופה של 4 שנים, ולאחריה ייבחרו נשיא ומשנה לנשיא אחרים, מקרב שופטי בית המשפט העליון. נשיא בית משפט העליון אשר סיים את כהונתו - יחזור לכהן כשופט בביהמ"ש העליון עד לפרישתו, ולא יכהן כנשיא ביהמ"ש העליון עוד.

היום נבחרים שופטים בעליון על-ידי הוועדה למינוי שופטים הכוללת, אמנם, כמה נציגי ציבור, אך מורכבת ברובה מבכירי הממסד המשפטי - המתמנים בידי אותו הממסד. על-פי חוק, שלושה מבין תשעת חברי הוועדה הם שופטים מכהנים בבית המשפט העליון, והשפעתם על החלטות הוועדה מכרעת. במילים אחרות, בישראל הרשות השופטת ממנה את עצמה.

במשך עשרות שנים, הליך מינוי השופטים בישראל עורר מעט עניין וביקורת. עם זאת, במהלך השנים ובעקבות התחזקות מעמד הרשות השופטת, צברו בתי המשפט עוצמה הולכת וגדלה. היום, פעולות הרשות המבצעת ואף החלטות מנהליות של הכנסת נתונות לביקורת שיפוטית מרחיקת לכת, ובית המשפט נוהג לבטלן כמעשה שגרה, כל אימת שהוא מוצא לנכון.

הרצון לחזור מהטעות שעשתה הכנסת ב-1992 כאשר העניקה לבית המשפט גם את הסמכות לבטל חקיקה ראשית, שאינה עולה בקנה אחד עם אופייה של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית", תוך שהיא מותירה בידיו את קביעת פירושם של המושגים הללו, הוא הגורם, לטענת ח"כ כהן, לרצף של הצעות החוק אשר הונחו בשנים האחרונות בנושא מינוי שופטים בעליון.