עיריית נתניה תפצה בעלי אולם שמחות

עיריית נתניה חוייבה לפצות בסכום של כ-260,000 ש"ח את בעלי אולם השמחות ארמונות כינור דוד בנתניה בשל פרסומי לשון הרע אודותיהם כי קיימת באולם השמחות שבבעלותם בעיית בטיחות. לדברי התובעים הפרסומים בגינם הוגשה תביעתם נעשו במהלך הימים שלאחר אסון ורסאי במאי 2001 במקומון "השבוע בנתניה" ולפיהם העירייה דרשה מהם להפסיק לאלתר לערוך אירועים באולם השמחות שבבעלותם בשל בעיות יציבות במבנה, ואף נאמר באותם הפרסומים כי בכוונת העירייה להוציא לאולם צו סגירה.

התובעים טענו כי תקרות אולם השמחות לא נבנו כלל בשיטת ה"פל-קל" כי אם בשיטה בטוחה וכי איש לא התלונן על בעיות באולם והעירייה לא בדקה כלל את האולם.

בראשית מאי ניתנה על-ידי השופטת המחוזית בתל אביב יהודית שבח פסק הדין בסוגית החבות. השופטת השתכנעה כי העירייה הושפעה מההיסטריה הכללית ששררה בארץ בעקבות אסון ורסאי וללא בדיקה מקדימה וללא תימוכין רק מתוך רצון להשיל מעליה כל אחריות, הפיצה הרבים ידיעות שהתבררו בעליל כבלתי נכונות.

לדברי השופטת בעוד האדם הסביר אמור היה להבין מהפרסומים כי עקב ריבוי תלונות, העירייה סבורה כי מדובר במבנה בלתי יציב שנבנה אף הוא בשיטה בה נבנו אולמי ורסאי וכי העירייה אוסרת עריכת אירועים במקום, הוברר כי האולם נבנה בהתאם לתקן וכי לא קיימת בו כל בעיה בטיחותית, ובכך חטאה העירייה בפרסום לשון הרע אודות התובעים.

אשר על כן החליטה השופטת כי יש לקבל את התביעה כנגד העירייה וכי עליה לשלם לתובעים הוצאות בסך 25,000 ש"ח בגין חלקו הראשון של ההליך המשפטי.

עתה, ניתנה החלטת השופטת בסוגיית הפיצויים. התובעים טענו כי נגרמו להם נזקים שעיקרם אובדן רוחים בהיקף מיליוני שקלים וכי רק מטעמי אגרה החליטו להעמיד את סכום תביעתם שהוגשה גם כנגד בעלי המקומון (התביעה כנגדם נדחתה)ע"ס 8 מיליון ש"ח בלבד, כאשר לעירייה מיוחסת אחריות ל-75% מסך הנזקים.(נכון למועד הגשתה במהלך 2008).

השופטת ציינה כי התובעים לא הציגו הוכחות מספיקות לטענתם בנוגע להיקף הנזק כתוצאה מביטול אירועים שהוזמנו קודם לפרסומי הדיבה,ה ואולם לאור יקף אסון ורסאי ובשים לב לפאניקה שהשתררה בציבור בעת ההיא ולכך שאין המדובר בעניינו באולם בקומת קרקע- הטענה בדבר ביטול אירועים בתקופה הסמוכה הינה הגיונית ומקובלת עליה.

לדברי השופטת לאחר הפעלת ההיגיון הבריא והשכל הישר היא החליטה לפסוק את שיעור הנזק בשים לב לכל הראיות והנסיבות שהוכחו בפניה ולחייב את העירייה לפצות את התובעים בגין הפסדי רווח לשנת 2001 בסך כולל של כ-160,000 ש"ח ובנוסף לפצותם בגין הוצאות פרסום לצורך תיקון המעוות בסך כ-57,000 ש"ח כאשר הסכומים הללו ישאו הפרשי הצמדה מדצמבר 2001. בנוסף חוייבה העירייה בהוצאות התובעים בסך 35,000 ש"ח.