בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע בשבוע שעבר, בפסיקה תקדימית, כי אישה שהופלתה לרעה בשכרה בהשוואה לעובדים גברים, שקיבלו שכר גבוה יותר באותו מקום עבודה, תקבל את הפרשי השכר המגיעים לה, וכן פיצויי פיטורים, פיצויים בגין עוגמת נפש והשפלה ופיצויים עונשיים, המסתכמים בכ-40,000 ש"ח, וכן הוצאות משפט.
בפני השופט אילן סופר הובאה תביעה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשם סימי נידם, עובדת מצטיינת שהופלתה בשכרה. התביעה הוגשה באמצעות עורכות הדין הדס תגרי וגילה שטופלר ובסיוע עו"ד דנה פריבך-חפץ מהאגודה לזכויות האזרח.
התביעה: הרוויחה פחות מהגברים
על-אף שתפוקתה היתה רבה יותר
בתביעה שהוגשה לפני ארבע שנים נגד חברת ראלי אלקטריק, בעלת רשת חנויות לשיווק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים, דרשה התובעת לקבל פיצויים בשל אפלייה בשכר, בניגוד לחוק שכר שווה לעובד ולעובדת. נידם עבדה בחנויות השייכות לחברה במשך כארבע שנים. לאורך כל התקופה, ביצעה את עבודתה על הצד הטוב ביותר, ואף ביצעה מטלות חשובות, שלא בוצעו על-ידי עובדים אחרים.
למרות זאת, טענה, היא הרוויחה פחות מהגברים שעבדו כמוה כאנשי מכירות ואשר כישוריהם לא עלו על שלה. למרות היותה מוכרת מצטיינת ובעלת ניסיון, מוכרים גברים בעלי ותק וכישורים דומים, אשר ביצעו עבודה דומה, השתכרו בעשרות אחוזים יותר ממנה. פניותיה של סימי נידם אל מנהל החברה בבקשות, ששכרה יושווה לזה של עמיתיה הגברים, הושבו ריקם, לעיתים תוך שימוש בהתבטאויות מפלות כלפי נשים.
לאחר שהתגלה לה מידע נוסף, שהצביע על-כך שהיא מופלית באופן משמעותי ביותר בשכרה ביחס לעובדים הגברים, היא ניסתה לשוחח פעם נוספת עם מנהל החברה ולבקש את השוואת שכרה לזה של הגברים. בעקבות פנייה זו, החלה העובדת לסבול מיחס עוין ומאווירה לא נעימה בעבודה מצד מנהליה. בנוסף לכך, חלק מהמטלות, עליהן היתה אחראית, כגון טיפול בתיקי גבייה בהוצאה לפועל, נלקחו ממנה.
כתוצאה מכך שמנהלי החנות סירבו להשוות את שכרה לזה של הגברים, וכתוצאה מהיחס העוין שממנו סבלה, נאלצה העובדת להתפטר מעבודתה. יש להדגיש, כי לאורך כל תקופת עבודתה ביצעה העובדת את תפקידה לשביעות רצונם המלאה של מעבידיה, כפי שגם מעיד מכתב ההמלצה אותו קיבלה עם עזיבתה את העבודה.
ביקשה לקבל מידע על שכרם של העובדים האחרים
נידם, שחשה כי אולצה לעזוב את מקום עבודתה הקודם בשל אפלייתה בשכר על-רקע מינה, פנתה לאגודה לזכויות האזרח. פניותיה של האגודה לחברה, על-מנת לקבל מידע בקשר למשכורותיהם של העובדים האחרים, לא נענו. על-פי חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, זכותם של כל עובד ועובדת לקבל מידע על שכרם של העובדים הנוספים, ללא שמם אולם עם ציון תפקידיהם ומינם. יש להדגיש, כי זכות זו עומדת לעובד גם אם אין הוא מעלה טענת הפלייה וזכות זו עומדת לו, על-פי בקשתו, ללא צורך בהליך משפטי. כן נדחו הטענות, שהעלתה העובדת בקשר להפלייתה בשכר.
במסגרת הדיון בתביעה הורה השופט סופר, בהחלטה תקדימית, למנהלי החנות להמציא לתובעת את נתוני השכר של כל העובדים, שעסקו במכירות במהלך תקופת עבודתה. זו הפעם הראשונה בה ניתנה החלטת בית משפט להורות למעביד להעביר את המידע על נתוני השכר של העובדים הנוספים, על-פי חוק שכר שווה. מהמידע שהעבירו מנהלי החנות עלתה תמונה קשה של הפליית הנשים, העובדות בחנות, לעומת הגברים.
כל הגברים העובדים הקבועים, שעבדו בתקופה המקבילה לזו של התובעת, השתכרו יותר מהנשים העובדות הקבועות. עובדים גברים חדשים השתכרו כמו נשים בעלות ותק, וגברים בעלי ותק השתכרו הרבה יותר מנשים בעלות ניסיון, לרבות עובדות בעלות ניסיון רב יותר ובעלות הישגים גבוהים יותר במכירות מהגברים. שכרם של הגברים העובדים עלה בקצב מהיר, הרבה יותר מזה של הנשים. בכל חנויות הרשת עובדים גברים השתכרו יותר מנשים. עוד עלה, כי כל מנהלי החנויות היו גברים.
התובעת: נתוני השכר של העובדים מוכיחים את ההפליה
בכתב התביעה המתוקן, שהגישו עורכות הדין הדס תגרי וגילה שטופלר מהאגודה לזכויות האזרח, לאחר קבלת המידע על שכרם של העובדים, נאמר כי בהפלות המעביד את העובדת בשכרה הוא הפר את חוק שכר שווה וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על הפליית עובדת, בין השאר, על-רקע מינה. חוק שכר שווה מחייב את המעביד לשלם לעובד ולעובדת שכר שווה בעבור אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה ועבודה שוות ערך.
עבודתה של התובעת, נטען בכתב התביעה, היתה זהה לזו של עמיתיה אנשי המכירות הגברים ואף עלתה עליה. עוד נטען בכתב התביעה, כי נתוני השכר של העובדים מוכיחים, כי בחנות נהגה הפליה שיטתית של המוכרות הנשים לעומת הגברים, וכי דפוס זה של הפליה יכול לשמש את התובעת לחיזוק תביעתה. כן נאמר בתביעה, כי התפטרות העובדת על-רקע הפלייתה מקנה לה זכות לפיצויי פיטורין כאילו פוטרה מעבודתה.
כאמור, בית הדין לעבודה קיבל את טענות התובעת, וקבע בפסק דין תקדימי, כי לאורך שנות עבודתה הופלתה בשכרה, אך בשל היותה אשה, וזאת על-אף היותה מוכרת מצטיינת ומצליחה. עוד נקבע, כי התובעת הוכיחה שהמוכרות בחברה הרוויחו באופן שיטתי משכורות נמוכות יותר בעשרות אחוזים אך בשל היותן נשים. כך למשל, בעלי החנות שיבצו אך ורק נשים למכירת מוצרי חשמל "קטנים", ובעיקר מוכרים גברים למכירת מוצרי חשמל "גדולים" (מקררים, תנורים), מכירה שזיכתה את המוכרים בשכר גבוה יותר ובונוסים גבוהים יותר.
ההפליה בשכר מזכה בהפרשי שכר
בגין הפליתה בשכר, פסק בית המשפט לתובעת את הפרשי השכר להם היתה זכאית לאורך כל תקופת עבודתה, אילו לא הופלה. בית המשפט קיבל גם את טענתה של התובעת, כי העובדה שהתפטרה עקב ההפלייה בשכרה, מקנה לה זכות לפיצויי פיטורין, כאילו פוטרה, ופסק לה פיצויי פיטורין.
בית המשפט אף פסק לתובעת פיצויים בגין עוגמת נפש והשפלה במלוא הסכום שנתבע - 30,000 ש"ח, וזאת בשל כך ש"מדובר בהפלייה שהוכחה לפנינו ללא כל עוררין, הן בשכר והן בשיבוץ לעבודה, וכי מדובר בסטריאוטיפ, שאין לו מקום בחברה שהשוויון הוא ערך מרכזי בה, על-כך שהתובעת נאלצה לעמול קשות על-מנת שתוכח התביעה".
בית המשפט מציין בפסק דינו את עדותה של אחת המוכרות בחנות, אשר העידה, כי אכן, כאשר נשאלה על-ידי התובעת האם לא מרגיז אותה שהגברים בחנות משתכרים יותר מהנשים, השיבה: "מה אני אעשה שזה מרגיז אותי, יש מקום אחר שאני יכולה ללכת, בגיל 50 איפה יקבלו אותי?". על-כך אומר בית המשפט: "דומה שבתשובה מגולמים כל מה שחוקי השוויון השונים באים לבער ולא מצליחים. הקיפוח, האפלייה ובצידם חוסר האמון והיכולת שניתן לשנות. התובעת הוכיחה בתביעה זו, כי החוקים אינם רק נחלתה של האקדמיה, אלא יש בהם, בשימוש מושכל, להביא לשינוי בתפישות מושרשות".
ראלי חשמל יוצגה על-ידי עו"ד ארז וייס.
עב' 1576/99 סימי נידם נ' ראלי חשמל ואלקטרוניקה בע"מ
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה