מורה תקבל פיצוי על פגיעת אבן בהפסקה

עיריית באר שבע ומשרד החינוך יפצו ב-70,000 שקל מורה שנפגעה מאבן שיידה תלמיד לעברו של תלמיד אחר. כך קבע (13.8.13) שופט בית משפט השלום בבאר שבע, ישעיהו טישלר.

מגית מזל אוחנה עובדת כמורה בבית הספר "שורשים" בבאר שבע, המיועד לילדים בעלי הפרעות התנהגות על-רקע רגשי. היא נפגעה בשנת 2002, כאשר שימשה כמפקחת בחצר בית הספר בזמן ההפסקה. לטענתה, הפגיעה נגרמה מסלע, בעוד בית הספר טען שהייתה זו אבן חצץ בגודל הקרוב לאגרוף.

טישלר אומר, כי מעסיק אינו חייב לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה ב-100%, וכי חובת הזהירות חלה עליו רק לגבי סיכונים זהירים. במקרה הנדון הוכח, כי הנהלת בית הספר הייתה מודעת לכך שאבנים עלולות לשמש את התלמידים, על-רקע האופי המיוחד שלהם, ואף ניתנה הוראה לנקות את החצר מאבנים.

"בהתחשב בכך שבית הספר המדובר נועד לתלמידים בעלי בעיות התנהגות קשות, ובהתחשב בכך, שבאופן כללי חצר בית הספר היא מקום המועד לפורענות יותר מכיתת הלימוד - וגם בהתחשב בכך שילדים בכלל, גם ילדים רגילים, נוהגים מידי פעם ליידות אבנים - אין בחריגות של המקרה כדי להוציאו אל מחוץ לספקטרום של הצפיות הסבירה", סבור טישלר.

בפרפראזה על דבריו הידועים של אנטון צ'כוב בדבר אקדח המופיע על הבמה במערכה הראשונה, אומר טישלר: "אין צורך להיות רואה שחורות ומי שנוקט תמיד - בכל מקרה - זהירות מופלגת. כל מי שעיניו בראשו, יכול היה לצפות את האפשרות שאבן שמופיעה בחצר ב'מערכה הראשונה', עלולה לפגוע במאן דהוא במערכה מאוחרת יותר. אמור מעתה, שהרשלנות מתבטאת בכך, שלא נערכה סריקה על בסיס יומי לוודא שאבנים מהסוג הנדון אינן מצויות בחצר".

טישלר דחה את רוב תביעתה של אוחנה, שלדבריו הייתה "מוגזמת ומנופחת". הוא קבע, כי העירייה תשא ב-85% מהפיצוי ותשלם הוצאות בסך 3,500 שקל, והמדינה - שדחתה את הצעת הפשרה לה הסכימה אוחנה - תשא ב-15% הנותרים ותשלם הוצאות בסך 6,500 שקל.