ביהמ"ש: כך ייקבע שחברה איננה פעילה

האם חברה שכל פעילותה הינה מעורבות בהליכים משפטיים יכולה להיחשב כמי שיש לה עסקים ועל כן עילת הפירוק של הפסקת פעילות אינה רלוונטית לגביה? בסוגיה זו התבקש להכריע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין. כל זאת בעניינה של חברת דאבל קיי מוצרי דלק 1996, אשר לדבריו אין מחלוקת כי אין לה פעילות עסקית משלה מזה כשש שנים והוגשה כנגדה בפברואר השנה בקשת פירוק על-ידי התאגיד הרוסי "גזפרום".

בין הצדדים התגלע סכסוך עסקי בעקבותיו ניתן בפברואר 2009 פסק דין בבית המשפט במוסקבה לפיו חויבה דאבל קיי מוצרי דלק לשלם לגזפרום כ-5 מיליון אירו. משלא שילמה החברה את חובה, הוגשה נגדה בקשת פירוק ובה צוין, בין היתר, כי החברה אינה פעילה מאז שנת 2007, בעלי מניותיה זנון קלוגר ואולג אייזיקוביץ מעוניינים "לסגור את החברה" וכי יש לחברה כספים מוסתרים בחו"ל שיש להתחקות אחריהם ולאתרם.

השופט אורנשטיין קבע תחילה כי החברה הינה חדלת פירעון בשל אי-פרעון החוב וכי לא נראה שנוכח היחסים העכורים בלשון המעטה שבין שני בעלי מניותיה, קיים סיכוי ולו קלוש כי החברה תשוב בעתיד לפעילות עסקית.

בעל המניות בחברה, זנון קלוגר, המתנגד היחיד לבקשת הפירוק, טען כי לחברה ישנה פעילות משפטית המתבטאת בהליכים המשפטיים בהם היא מעורבת, שעיקרם ערעור על פסק דינו של בית המשפט בישראל, המורה על אכיפת פסק הדין שניתן כנגדה בבית המשפט במוסקבה והערעורים שהוגשו על ידו על דחיית תביעותיו כנגד שותפו. על כן, לדבריו, יש לראות בכך כפעילות עסקית של החברה ובמקרה הנדון לא קיימת עילת הפירוק שעניינה הפסקת פעילות בהתאם לפקודת החברות.

אורנשטיין: קיים צורך בפעילות של ממש

בתגובה לטענות אלה ציין השופט אורנשטיין, כי אין בפקודת החברות הגדרה מהי פעילות עסקית ועל כן יש לבחון את השאלה האם חברה שכל פעילותה הינה מעורבות בהליכים משפטיים יכולה להיחשב כמי שיש לה עסקים?

השופט הדגיש כי לא מצא הלכה פסוקה של בית המשפט העליון בסוגיה זו, אולם מרוח ההלכה הפסוקה עולה כי על-מנת לבוא בגדר דרישת פעילות עסקית, יש צורך בפעילות של ממש.

השופט ציטט מספרה של פרופ' כהן, שם נקבע כי הפסקת עסקים לצורך עילת פירוק משמעה הפסקת פעילות להשגת מטרותיה של החברה, וכי חברה לא תיחשב כמנהלת עסקים כאשר עיסוקה מוגבל רק לניהול תביעה נגד צד שלישי.

לדעתו של אורנשטיין, יש לבחון את ההליכים המשפטיים אשר החברה צד להם, על-מנת להגיע למסקנה מושכלת באשר להפסקת עסקיה. לדבריו, ככל שמדובר בתביעה שתוצאת הסעד המבוקש בה הוא השבת החברה לפעילות, לא ניתן לשלול הכרה בתביעה האמורה לשם דחיית עילת הפירוק של הפסקת עסקים.

לדוגמה, החזרת מפעלה של החברה לידיה, ייחשב כסעד שאם יתקבל, יהווה החזרת החברה לפעילות עסקית. לעומת זאת, תביעה שכל מטרתה קבלת פיצוי כספי תיחשב ככלל כהיעדר פעילות ואין מניעה להורות על פירוקה של החברה במקרה שכזה, תוך מתן הוראות מתאימות באשר להמשך בירור ההליכים המשפטיים בהם מצויה החברה.

במקרה הנדון לא השתכנע השופט כי יש לראות בהליכים המשפטיים בהם מעורבת החברה בגדר פעילות עסקית, וציין כי לכל היותר תהיה החברה בעקבות אותם הליכים זכאית לקבלת כספים שיועברו לקופתה ומבלי שתתחדש פעילותה.

השופט נעתר לבקשת גזפרום והוציא צו לפירוקה של חברת דאבל קיי מוצרי דלק 1996. המתנגד לפירוק בעל המניות זנון קלוגר חויב בהוצאות התנגדותו בסך 20,000 שקל.