מומחה ליחסי עבודה: סגירת ביה"ד לעבודה עלולה להחריף הבעיות ביחסי העבודה במשק

"מערכת בתי-הדין לעבודה ממלאת כיום פונקציה חשובה מאד במשק ובמערכת יחסי העבודה, כקטליזטור הדוחף לפשרה בין צדדים מסוכסכים. הדבר הוכח היטב בהחלטת בית הדין לצמצם את מימדי השביתה הגדולה במשק, ובכפיית תהליך פישור וגישור בין ההסתדרות לממשלה".

כך אומר פרופ' יצחק הרפז, מומחה ליחס עבודה מאוניברסיטת חיפה, המכהן כראש המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה.

"למעשה, זהו הערוץ האחרון להידברות בין הצדדים. לכן, אין להמעיט מחשיבות תפקידו זה של בית הדין. כל פגיעה בסמכותו עלולה לשמוט ממנו היבט זה", אמר הרפז.

הרפז הדגיש, כי יש אמנם מקום לבדיקה מקיפה של מערכת בתי הדין לעבודה, שבעקבותיה אולי יוחלט על שינויים ורפורמות שישפרו את תפקודה - אך את אלה יש לבצע באורח מקצועי ולא פוליטי. "כל צעד חד-צדדי של סגירת בית הדין לעבודה לא יביא לפתרון הבעיות ועלול רק להגביר אותן", אמר.

פרופ' הרפז אף דחה את הטענה כאילו בית הדין לעבודה נוטה לצדד בעובדים ולקפח את המעסיקים. לדבריו, טענה זו אינה נשענת על עובדות מוצקות ולמעשה כמעט ואין בנמצא מחקרים אמפיריים היכולים לתמוך בכך. ממחקר שערך פרופ' הרפז יחד עם ד"ר גיא מונדלק, עולה כי לטענה נפוצה זו אין כל בסיס עובדתי.

המחקר, שבחן את מדיניות בתי הדין לעבודה בהוצאתם של צווי מניעה כנגד סכסוכי עבודה קיבוציים, גילה כי בין השנים 1990-1997 היו 324 פניות לבתי הדין לעבודה, רובן ככולן בידי מעסיקים, בבקשה להוצאת צו מניעה כנגד שביתה.

מתוכן, ב-141 מקרים (43.5%) הגיעו הצדדים לפשרה ללא החלטת שופט. מתוך 183 המקרים שהגיעו להחלטת שופט, ב-154 מקרים (84%) הוצא צו מניעה כנגד שביתה. רק ב-29 (6%) מן המקרים נדחתה הבקשה להוצאת צו מניעה ואושרה שביתה.