זליגת יתר: מהשירות הציבורי לחברות הכפופות

הוועדה למתן היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) סבורה כי מעבר תכוף מן השירות הציבורי אל הגוף הנזקק לשירותיו של נושא המשרה, במיוחד בשים לב למיקומו של המבקש ובקשר להיררכיה ברשות החברות הממשלתיות והיקף הטיפול שלו בתחום, אינו עולה בקנה אחד עם מראית פני תקינות התנהלותם של משרתי הציבור.

דברים אלו נאמרו במסגרת תגובתה של הוועדה לבקשתו של יעקב גזית המועסק במשרד האוצר - רשות החברות הממשלתיות בתפקיד כלכלן הפרטה, להתיר לו להתחיל לאייש את התפקיד בו זכה בהליך מכרז פומבי של מנהל פיתוח עסקי בחברת דואר ישראל וזאת במועד המוקדם ביותר מיום פרישתו משירות המדינה.

גזית טען בבקשתו כי סיבת הפרישה, החברה אליה הוא מתכוון לעבור ( חברה ממשלתית בבעלות המדינה), היקף הטיפול בנושאים הנוגעים לחברה ביחס לסמכויות רפרנט ברשות החברות, ותקופת "הצינון הפנימי" מהוות עילות מספקות לקיצור תקופת הצינון, לתקופה הקצרה ביותר.

אולם הוועדה השתכנעה כי במקרה הנדון, אף אם אין חשש ממשי לפגיעה בטוהר המידות, עדיין יש להטיל על גזית תקופת צינון בפועל ועל כן הוא יכול להתחיל לעבוד בתפקיד אליו נבחר לאחר תקופת צינון של כ-3 חודשים. זאת במקום תקופת הצינון בת 6 חודשים הרלוונטית למועסק בתפקיד דרג ביניים של הרשות ואשר אינו נמנה על הדרג הניהולי הבכיר.

בכוונת גזית לפרוש מתפקידו ברשות החברות הממשלתיות ביום ה' השבוע, והוועדה סבורה כי אין מניעה שיתחיל את עבודתו בחברת הדואר החל מיום 5 בנובמבר השנה.

בתגובת הוועדה נאמר כי בנסיבות הקיימות קיצור תקופת הצינון ל-3 חודשים מתיישבת עם התכלית המרכזית העומדת בבסיסו של חוק הצינון - שמירה על טוהר המידות וחיזוק אמון הציבור במערכת השלטונית. הוועדה מדגישה בתגובתה כי העניין עליו היא מופקדת אינו מצומצם רק לפגיעה למעשה בטוהר המידות אלא מתייחס גם לפוטנציאל הפגיעה ולמראית הדברים העולים מנסיבות העניין.

הוועדה סבורה כי המעבר התכוף של עובדים בשירות הציבורי אל הגופים הנזקקים לשירותיהם אינו עולה בקנה אחד עם מראית פני תקינות התנהלותם של משרתי הציבור.