תעלומה ארכיאולוגית באפולוניה

החפירות הארכיאולוגיות של אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות בין כביש החוף למפעל תעש בקטע שבין כפר שמריהו ורשפון - הולידו תעלומה ארכיאולוגית.

לדברי פרופ' אורן טל מאוניברסיטת תל אביב ומשה עג'מי מרשות העתיקות, "הממצא המסקרן בשטח הינו מספר בורות אשפה ביזנטיים, שבהם אחד - גדול במיוחד, שקוטרו עולה על 30 מ', ובין ממצאיו שברי כלי חרס (קנקנים, כלי בישול, שולחן ומאור), שברי כלי זכוכית, פסולת תעשיית זכוכית, ועצמות בעלי-חיים. בין השברים הרבים שהתגלו בבור הפסולת הגדול, הופיעה כמות גדולה של ממצאים שמישים, שהימצאותם בבור האשפה מעוררת תהיות. בין השאר נחשפו למעלה מ-400 מטבעות ביזנטיים ברובם, ביניהם מטבע זהב; 200 נרות שומרוניים שלמים ותמימים (בהם כאלה שלא נעשה בהם כל שימוש); טבעות ותכשיטי זהב".

בין התכשיטים ראויה לציון טבעת מתומנת, שעל כל אחת מצלעותיה חלקי פסוקים מהחומש השומרוני הכתובים בכתב השומרוני (למשל על צלע אחת נכתב: יהוה שמו, על צלע נוספת: יהוה אחד, וכך הלאה) כתריסר טבעות שומרוניות ידועות בספרות המחקר, וטבעת זו מהווה תוספת חשובה נוכח המכלול בו היא התגלתה.

האתר שימש תקופות רבות כעורף החקלאי של אפולוניה-ארשוף, ממערב לשטח החפירות (גן לאומי אפולוניה כיום). אתר החפירות הנוכחי משלים את תמונת היישוב של אפולוניה-ארשוף, כפי שנחשפה בחפירות שונות בעבר.

החפירות בגן לאומי אפולוניה מאז שנות ה-50 ועד היום, מראות כי האתר פעל באופן רציף במשך יותר מ-1,000 שנה - מן התקופה הפרסית (שלהי מאה 6 לפני הספירה), ועד לסוף התקופה הצלבנית (מאה 7 לספירה). עיקר הממצא האדריכלי מאפולוניה הרומית, הוא וילה הפונה לים, בעלת חצר, שמחוץ לה מסדרון היקפי וחדרים מכול עבריו (חצר פריסטילית). בתקופה הביזנטית השתרעה סוֹזוּסה (אפולוניה) על כ-280 דונם. בין ממצאיה, כנסייה ורובעי תעשיה עם גתות, בתי בד, ברכות מטויחות וכבשנים לייצור זכוכית גולמית, ובין תושביה דרו נוצרים ושומרונים כאחד.

צילום: תמונת הטבעת השומרונית [צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות]

צילום: מקבץ של נרות שומרוניים שנמצאו באתר [צילום: פבל שרגו, המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב]