הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל התכנסה לדיון ראשון בפרטי הצעת החוק. חברי הכנסת החרדיים הגיעו לדיון כדי למחות על עצם קיומו, עד כדי כך שהיושב-ראש ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) אמרה כי חלק מן הדיונים ייעשו שלא בפני מצלמות, כדי לנסות ולהימנע מפופוליזם.
את צה"ל בדיון ייצג תא"ל גדי אגמון, שגילה כי יש אלפים שלא לומדים בישיבות, אבל אין ברשות הצבא מנגנון שיאפשר לזהות אותם כדי לכפות את גיוסם. "אני רוצה לדעת איך יכול להיות שראש ישיבה - שהוא מנהיג רוחני ודתי - חותם על הצהרות שקר", הקשה.
שלח: גיוס לכולם בגיל 18
צילום: שלח. חייבים הסכמה [צילום: פלאש 90]בין חברי הכנסת שגוננו על הצעת החוק היה יושב-ראש סיעת יש עתיד, ח"כ עפר שלח, שאמר כי "אסור לשכוח שאם החרדים היו מעבירים לרשויות את כל מי שאינו לומד, בג"ץ לא היה מבטל את חוק טל. כולם צריכים להבין שאם לא נגיע כאן להסכמה, האלטרנטיבה תהיה שיהיה גיוס לכולם בגיל 18".
ח"כ צחי הנגבי (הליכוד ביתנו) צידד בחוק ואמר כי "החוק הזה לא נותן מענה לשאלה למה בכל יום ראשון בבוקר אני שולח את התאומים שלי לשבוע וחצי לצבא בעוד שישנם אחרים שהם בני 18 והם לא נדרשים לכך. עכשיו הגיעה השעה של המנהיגות החרדית לקבל הכרעה ולהבין שלא ניתן להמשיך עוד במצב הקיים".
שקד אמרה כי "הצעת החוק מבוססת על ההנחה שישנם די והותר שאינם לומדים תורה מבוקר ועד לילה, על-מנת שיוכלו לעמוד ביעדים". חברה למפלגה, ח"כ מוטי יוגב, שב ואמר כי בלתי ניתן ליישם תהליכי עומק הקשורים לשינוי אמונות ודעות של אנשים, באמצעות חקיקה כפייתית. לדבריו, על הוועדה להוציא מתחת ידיה חוק שאכן ייושם, ולא "חוק שיביא למאבקים מתמשכים ולמלחמת אחים", כלשונו. יוגב קרא למתן מספר סעיפים בחוק על-מנת "לעודד את החרדים, לשתף עמם פעולה, ולא להפחיד בדרישות שקשה עד בלתי ניתן לבצען".
אטיאס: קמפיין החרד"קים בגלל החוק
צילום: יוגב ובנט. ריכוך סעיפים [צילום: פלאש 90]ח"כ משה גפני (יהדות התורה) העריך שהחוק שיתקבל ייראה אחרת מהמוצע. לדבריו, אין אפשרות לגזור על הציבור גזרה שהוא לא יכול לעמוד בה. "בדיוק כמו שתשעה מתוך עשרה חיילים בצה"ל איננו קרבי ובכל זאת הם מגנים על מדינת ישראל, כך גם מי שלומד תורה מגן על עם ישראל. מבחינתי כל מי שאיננו לומד תורה יומם ולילה, נכון שיתגייס". ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר: "הבעיה היא מה נעשה אם נגייס את כל מי שאינו לומד ובכל זאת לא נעמוד במכסות שהחוק דורש מאיתנו. עוד במתנגדים להצעת החוק ח"כ אריאל אטיאס (שס), שטען כי "לפני שהוגשה הצעת החוק הזו, הקמפיין נגד החרד"קים לא היה קיים וגם לא הייתה בעיה לחייל חרדי להסתובב בשכונה שלו. צריך לומר את האמת, חרדי שיתגייס לפני גיל 21 תהיה לו בעיה למצוא שידוך".
שקד: החרדים של היום זו העלייה הרוסית של שנות ה-90
עוד קודם לדיון על הצעת החוק עצמה, התקיים דיון נוסף של הוועדה עם שר הכלכלה נפתלי בנט, שהציג את העקרונות המרכזיים בחוק בתחום שילוב האוכלוסיה החרדית בשוק העבודה. לדבריו, "שילוב חרדים במעגל העבודה, זו מטרת העל והיא חשובה אפילו יותר משילובם של החרדים בצה"ל. כניסה לשוק העבודה תאפשר לחרדים לצאת ממעגל העוני, ותעזור כלכלית למשק כולו כמו גם לחרדים בהשתלבות בחברה הישראלית".
עוד הוסיף בנט כי "כדי להבטיח את קליטתם של החרדים בשוק העבודה, משרד הכלכלה מפתח כלים יישומיים שיש בהם כדי להקל על תהליך ההשתלבות. כלים אלו מבוססים על שלושה מרכיבים: יצירת תשתית ייעודית של מרכזי הכוונה לחרדים שיהיו פרוסים ברחבי הארץ, הגברת רף הביקוש בקרב המעסיקים לאוכלוסיה החרדית תוך מתן תמריצים כלכליים לשילובם במקומות העבודה. והמרכיב השלישי, הטיפול בפרט, תוך מתן הכשרה מקצועית וסדנות.
"להבנתי", אמר השר בנט, "לא נכון לדחות את גיל מתן הפטור מעבר למה שהוגדר בתקופת הביניים מאחר שאז רוב החרדים כבר יהיו נשואים ובעלי ילדים, ועל כן הנטל הכלכלי עליהם יהיה גדול הרבה יותר. זה גם הסיבה שאני שואף לכך שגיל היציאה למקומות העבודה יהיה מוקדם ככול שהדבר ניתן. זה מוריד חסמים חברתיים, ומאפשר קבלת הכשרה מקצועית מוקדמת יותר. הוא סיכם את דבריו כי "הצעת החוק היא אירוע היסטורי שממשלות בעבר פחדו להיכנס אליו".
ח"כ שקד ציינה כי "האתגר הגדול של משרד הכלכלה והמשק הישראלי הוא בקליטתם של 28,000 בוגרי ישיבות שקיבלו פטור לשוק העבודה כולל גם דרך עבודות יזומות. החרדים של היום זו העלייה הרוסית של שנות ה-90 למשק הישראלי ולשוק ההיי-טק".
צילום: [צילום: פלאש 90]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה