נאומי השתיקה של סיעות האופוזיציה

במהלך הדיון הסוער בחלקו השני של חוק המשילות, נקטו ח"כים מסיעות האופוזיציה בצעד יוצא דופן כמחאה ושתקו. חלקם לא הצליחו להתאפק והשחילו פה ושם מילה.

ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) ניצל את זכותו לשתוק במשך 3 דקות מעל הדוכן. חברו לסיעה, ח"כ חנא סוייד הסביר: "החוק נועד להשתיק את המפלגות הערביות. חברי הקדים והראה למה החוק אמור להביא". גם ח"כ עפו אגבריה מחד"ש עלה לדוכן על-מנת לשתוק 3 דקות. גם ח"כ חנין זועבי (בל"ד), שתקה מעל הדוכן. כן עשה ח"כ ג'מאל זחאלקה, לא לפני שהגביה את המיקרופונים אל פיו.

הוא גם הדביק סרט דבק לפיו, וסגנית היו"ר ח"כ פנינה תמנו-שטה העירה לו: "היזהר על השפם". ח"כ באסל גטאס (בל"ד), ביקש: "אני מבקש להקשיב טוב-טוב לשתיקה שלי", בטרם שתק 3 דקות. גם ח"כ זהבה גלאון (מרצ) שתקה מעל הדוכן ולסיום אמרה: "מרצ שותקת לאות סולידריות עם המפלגות הערביות שעלולות למצוא את עצמן מחוץ למשכן". ח"כ ניצן הורביץ (מרצ) שתק במשך דקה ואז אמר: "עמדתי דקה דומייה זיכרון לדמוקרטיה שמנסים להרוס. אני לא חבר בבל"ד, אבל אין לי בעיה שיבטאו את הקול הזה. לא מבין מה האובססיה לחיסול כוחות וביטוי לייצוג. זו הבעיה שמעיקה על החברה הישראלית? חסרות בעיות? אני לא חבר ברע"מ-תע"ל אבל מגיע להם ייצוג. הם מייצגים קול מובחן וברור. זה חוק קטנוני ופתטי. אין לו רוב והוא לא יצלח את שלבי החקיקה. זה חוק פח". גם ח"כ מיכל רוזין (מרצ) שתקה מעל הדוכן. וכן חברתה לסיעה ח"כ תמר זנדברג.

לאחר שתיקתה ביקשה סגנית היו"ר ח"כ פנינה תמנו-שטה לקרוא לדובר הבא, ואמרה: "יעלה השותק הבא". ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): אלבר קאמי אמר - אדם הוא אדם, כשכוח הדברים שהוא שותקם יותר מכוח הדברים שהוא אומרם". ואז שתק מעל הדוכן והפנה את גבו. גם ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל) שתק.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר: חז"ל אומרים 'והמשכיל בעת ההיא יידום". מי שמכיר אותי יודע כמה קשה לי לשתוק, אבל אעשה זאת כהזדהות עם הסיעות הערביות".

סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ גילה גמליאל (הליכוד ביתנו) אמרה: "גפני גם כשאתה שותק אתה גורם לסערה". ואז הוסיפה בהומור: "סוף-סוף משהו הצליח להשתיק את גפני".

ח"כ נחמן שי (העבודה): "אני מציע לא להקל ראש, זהו מפגן עצוב של חברים שחשים שהבית הזה חדל להיות הבית שלהם. אני רוצה לשתוק איתם ביחד".

ח"כ סילבן שלום (הליכוד ביתנו) קרא כאן קריאת ביניים: "אתה לא חושב שכל המחזה הזה מבזה את הכנסת?" שי השיב: "לדעתי זה מכבד את הבית הזה. זו דרך שאומרת יותר מכל מילה אחרת".

שותק בערבית

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "רוצה להזדהות עם בני המיעוטים, קמה פה מדינה שנלחמת נגד אזרחיה, גם נגד החרדים, זו ממשלה אנטי יהודית ואנטי דמוקרטית. יש מיליון ומאה אלף אזרחים ערבים ששותקים, יש הדרת ערבים והדרת חרדים. הכנסת אינה חזות הכול. מרגע זה, תקשיבו טוב לשתיקה שלנו. אבוי למדינה שהפכה למדינה לא יהודית ולא דמוקרטית". אייכלר הפתיע כשאמר כמה מילים בערבית בזכות הדמוקרטיה - נחנו מעכום בנידלאקום מן עג'אל אל דימוקרטייה - ועורר צחוק מספסלי האופוזיציה והאופוזיציה, בפרט מהח"כים הערביים. היושב-ראש יולי אדלשטיין היסה את הח"כים ואמר: "נא לא להפריע לח"כ אייכלר לשתוק".

השיב לדברים השר שי פירון (יש עתיד) שאמר כי קשה שלא להזדהות עם הצער וראוי כי יביע אמפתיה בשתיקה. הוא שתק, תוך שח"כים מהאופוזיציה סנטו בו שלא יצחק. גלאון אף צעקה לעברו כי אין לו זכות מוסרית לשתוק. פירון השיב כי מדובר בהצעת חוק טובה וכי חברי כנסת שהיום מתנגדים לחוק תמכו באותה הצעת חוק בעבר. הוא מנה את חברי הכנסת שתמכו בחוק - איתן כבל, נחמן שי ויצחק הרצוג.

כבל אמר כי היה בעד אבל רק כחלק מתוכנית שלמה. הרצוג התייחס לצביעות שמיוחסת לו ואמר כי יש עתיד אמרה שהיא מתנגדת להדרת נשים אך הצביעה נגד סנקציות פליליות נגד מי שמדיר. לעצם העניין אמר כי הוא מתנגד לחקיקה בכפייה ובמחטף.

בקריאה ראשונה הצביעו 64 ח"כים בעד החוק, 49 התנגדו ואחד נמנע - היו"ר יואל אדלשטיין. עדי קול, שהצביעה תחילה בניגוד למשמעת הסיעתית ונמנעה, אולצה להתנצל ובהצבעה השנייה הצביעה בעד.

מספר השרים יוגבל

קודם לכן, בתום דיון סוער אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות), של הח"כים דוד רותם, רוברט אילטוב, חמד עמאר (הליכוד ביתנו) ורונן הופמן (יש עתיד). להצעה נדרש רוב של 61 ח"כים. ההצעה נדונה בוועדת החוקה חוק ומשפט, בראשות ח"כ דוד רותם (הליכוד ביתנו).

הצעת חוק הגברת המשילות באה להגביל את מספר השרים, ל-19 לרבות ראש הממשלה, ומספר סגני השרים לארבעה. בנוסף, שר יהיה ממונה על משרד אחד בלבד ולא ימונה שר בלי תיק. מוצע לקבוע כי דיון בהצעה להביע אי-אמון בממשלה יתקיים לא יותר מפעם בחודש, בהשתתפות ראש הממשלה. אולם, אם הבקשה תוגש בידי 61 חברי כנסת, יתקיים הדיון בשבוע שלאחר הגשת הבקשה. מוצע לצמצם את מספר הימים הנתונים למי שמנסה להרכיב ממשלה חלופית ל-21 ימים, במקום 28 ימים, ובמקרה של כישלון, תמשיך לכהן הממשלה שכיהנה טרם הבעת האי-אמון, ולא יוקדמו הבחירות. עוד מוצע לקבוע כי לאחר בחירות וכינון ממשלה, יינתן לממשלה ולכנסת פרק זמן של 100 ימים במקום 45 ימים כקבוע היום, לאישור חוק התקציב, ולממשלה יהיו נתונים, מתוך 100 הימים 55 ימים לכל היותר ולכנסת 45 ימים לפחות. עוד מוצע לקבוע במפורש – במצב שבו לא אושר חוק התקציב, והמדינה מתנהלת תקציבית על בסיס הוצאת החלק ה-12 מהתקציב השנתי הקודם, יתבסס החישוב של החלק ה-12 על התקציב העדכני מהשנה שחלפה, לרבות ההעברות התקציביות שהיו במהלכה. הרוב הנדרש לתיקון חוק-יסוד זה, הוא של 61 חברי כנסת בשלוש הקריאות.

בדיון בהצעה, השתתפו ח"כים רבים:

ח"כ רונן הופמן (יש עתיד) מיוזמי החוק ביקש להדגיש שהצעת החוק שאוחדה, היא הצעת חוק שהופיעה בהסכמים הקואליציוניים ושסיעתו שקדה עליה רבות. "הגשנו הצעת חוק המשקפת את עמדותיהם העיקריות של עיקר הגופים המקצועיים ביניהם המכון הישראלי לדמוקרטיה , ולכן הטענה כאילו נעשה כאן מחטף היא איננה נכונה. אני מברך על כך שיהיו דיונים נוספים ושיהיה אפשר לדון על ליבת עניין הצעת החוק. סעיפי החוק יגבירו את הדמוקרטיה והיציבות".

ח"כ אילן גילאון (מרצ): "הקרב האמיתי שמתנהל פה הוא בין קואליציה לדמוקרטיה ולא בין קואליציה לאופוזיציה. מה שאתם עושים פה הוא לתפוס חזקה על-פי בית המדרש שלכם – שהוא בית מדרש של משטמה לערבים ולחרדים".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה): אמר כי במקום שהכנסת תחוקק באופן מסודר כפי שנהוג בחקיקה, מביאים ברגע האחרון נושאים חשובים כמו משאל עם וחוק המשילות. עוד אמר "ראה איווט ליברמן ששני שותפיו לקואליציה משיגים הישגים והחליט להגיש חוק משילות. שיידע איווט ליברמן שיש תהפוכות בפוליטיקה בישראל - אתם לא תעברו בעתיד את אחוז החסימה. לנו החרדים אין בעיה, אנחנו רק גדלים. מדובר באחוז חסימה שישאיר את ישראל ביתנו בחוץ". ח"כ תמר זנדבר (מרצ) שאלה כיצד הצעת החוק תסייע למשילות ואמרה כי אם תינתן תשובה הגיונית סיעתה תשקול מחדש את הצבעתה.

ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "איננו דנים כאן בחוק לחיזוק המשילות אלא בחוק לחיזוק הגזענות, כששני נציגים של מפלגות המונרכיה שלא נבחרו בבחירות אישיות, מציעים להדיר מהכנסת סיעות אידיאולוגית. את מי מעניין המצע של יש עתיד? זה לא חוקתי ותזכרו כולם: המפלגות הראשונות שהתפוגגו היו אלה שרצו להעלות את אחוז החסימה".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): קרא למציעי החוק שלא נכחו באולם ואמר "הלכה לכם הבושה". עוד אמר: "נתניהו רוצה להעלים לא רק את הערבים אלא גם את הטרמפיסט שלקח – את 'ישראל ביתנו'. ל'ישראל ביתנו' יקרה מה שקרה לסיעת 'התחיה'. הבושה הלכה להם וגם הכסא ילך להם".

ח"כ דב חנין (חד"ש): "מזמן לא נאמרו כל כך הרבה דברי הבל כמו הדברים שנאמרו בזכות הצעות החוק האלה. בישראל יש עודף משילות. בישראל יש בעיה הפוכה שהיא בעיית ההשתתפות – אחוזי ההשתתפות הולכים ומצטמצמים וכדי להגדיל את ההשתתפות צריך להוריד חסמי כניסה. אתם מייצרים חסמי כניסה גבוהים באופן קיצוני ויוצרים חומות גבוהות מסביב לחומות השלטון. מפלגות קטנות לא מגבילות את היציבות אלא מגדילות אותה. מאחורי הצעת החוק הזאת יש מטרה פוליטית והיא ביצוע טרנספר פוליטי לאוכלוסיה הערבית. זהו פרויקט מוצהר של מפלגת 'ישראל ביתנו 'ולא של מפלגת 'אין עבר' שמתעלמת מהעבר ולא מוכנה ללמוד ממנו שום דבר".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "מתחילת מושב הקיץ המפלגות מתחרות ביניהן מי מביא חוק יותר פשיסטי, יותר בלתי מידתי שפוגע יותר בזכויות מיעוטים. אני הרבה יותר מפחדת מ"יש עתיד" מאשר ממפלגתו של איווט ליברמן. הציבור יודע ש'ישראל ביתנו' פשיסטים ונגד ערבים, אבל ל'יש עתיד' יש איצטלה של ליברלים, אך מתחילת הכנסת הם מצביעים בעד חוקים פשיסטיים. באתם לשנות אבל גרמתם לכנסת להיות יותר פשיסטית ולא מוסרית. אחוז החסימה מעביר מסר גזעני שיפגע בדמוקרטיה, ביכולת המשילות ויפגע גם במפלגות הגדולות כי יחזק את המפלגות הבינוניות - ראינו שהן אלה שסוחטות את הגדולות".

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ): "החוק הזה שמובא לפנינו הוא אחיזת עיניים. הוא חוק שמתכוון לערער ולהקטין את המשילות. זה פופוליזם זול ודמגוגיה רצינית. אני פונה אל חברי הקואליציה לנצל את הדיונים בוועדה כדי לקיים דיון רציני על בעיית המשילות בישראל-על חוסר השקיפות, על חוסר הפיקוח על התקציב, על חוקים גזעניים ועוד - אם נתקדם בדברים האלה, נקדם את המשילות בישראל".

ח"כ עפו אגבריה (חד"ש): "בטורקיה יש אחוז חסימה גבוה של 10%, 16 מפלגות ניגשו לבחירות ורק שתיים עברו את אחוז החתימה. 14.5 מיליון קולות לא עברו את אחוז החסימה ולא קיבלו ביטוי בפרלמנט הטורקי. אם גם כאן לא רוצים שמפלגות יעברו את אחוז החסימה, שיהיה להם אומץ לבוא ולהגיד את זה".

ח"כ חנא סוויד (חד"ש): "המטרה האמיתית היא לא לאפשר לחברי כנסת ערביים לפעול במסגרת הפרלמנטרית. אין לאפשר לחוק כזה לעבור בכנסת".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד): "החוק הוצג בצורה מטעה ועלול להטעות חברי הכנסת ולגרום להם להצביע בניגוד לעמדתם. ח"כ רותם הציג הצעת חוק שלא קיימת במציאות ומיזג בעצם שתי הצעות חוק לאחת".

ח"כ חנין זועבי (בל"ד): "יש הרבה בעיות משילות בישראל, אבל החוק הזה יבסס סמכויות יתר לשלטון. אנחנו נמצאים במדינה שצריכה ריסון משילות– במישור של זכויות אדם, שוויון ויכולת האופוזיציה להשפיע, ולא חיזוק משילות".

ח"כ משה פייגלין (הליכוד ביתנו): "מפלגות סקטור ומפלגות נישה הן דבר רע בעיניי. כל אחד יכול למצוא עצמו בתוך המפלגות הקיימות והדבר יעלה את רצינותה של הכנסת". הודיע כי יתמוך בהצעת החוק בתצורתה הנוכחית.

ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי): "הגברת המשילות לא תתחיל ולא תסתיים בחקיקה וקיימים לא מעט כלים לעשות זאת. צריך להגדיר את החוק בשם אחר, אך יש בו גם לא מעט דברים טובים". הוא הודיע כי יצביע בעד הצעת החוק.

ח"כ יצחק הרצוג (העבודה): "אני מוכן להסכים להצעות שונות אבל לא לסחטנות. יש מנהיג מפלגה שכופה דעתו הר כגיגית על כל הקואליציה. זה לא מצדיק דיון חפוז. לא להביא ביום האחרון, אלא ליזום הידברות עם סיעות הבית. אני מקווה שהוועדה בראשות יריב לוין תהיה אמתית ולא פיקטיבית. יש גם התחייבות של שרת המשפטים ציפי לבני להחזיר את הדיון לוועדת השרים. יש פה הצעה לתחום את מספר השרים. כמי שמכיר את העבודה, לעיתים צריך שר או שניים לא תיק. לעיתים צריך בוועדות השרים מישהו שיש לו זמן. גם נושא האי אמון חיוני. זה מאפשר להביא את הממשלה לשמוע דעות אחרות".

ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (הליכוד ביתנו): "חברי בליכוד, קשה לי. כי אתם הולכים נגדי. תנועת החירות האמינה בדמוקרטיה הישראלית, המחייבת דיון. הגיחוך הוא שהתחננו שהממשלה הקודמת לא תחוקק את "חוק מופז", המשנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק. מופז לא השתמש בו. מי שעמדה כאן בחרפות וגידופים הייתה ציפי לבני. ניסיתי למנוע את החוק אז על-מנת להציל את הדמוקרטיה ואת ראש הממשלה. בסוף סיעת קדימה השתמשה בחוק מופז כדי להדיח את חבריו של מופז, והיום אומרים שהחוק לא טוב. אם טעיתם פעם אולי אתם טועים עוד פעם? אני מאמין לראש הממשלה שהוא לא רוצה את חוק המשילות. יש רגעים שצריך להדוף לחצים".

ח"כ שלי יחימוביץ', ראש האופוזיציה (העבודה): "אין קשר בין הגיבוב הזה להגברת משילות. הקטנת הממשלה ל-18 שרים בקדנציה הבאה, ביטול חוק מופז שאתם חוקקתם כי ניסיתם לפלג את קדימה. אין שום דבר מצפוני בחקיקה הזו. נשאר החוק להדרת מיעוטים מהמערכת. אומרים שזה ימנע סחטנות פוליטית. מי מבצע את הסחטנות? ישראל ביתנו מבצעת את הסחטנות הגדולה כי היא רוצה לזקוף לזכותה משהו מהקדנציה הזו. הגלגל מסתובב. לא ניתן שהחוק הזה יעבור, ואם הוא יעבור, אתם לא תעברו את אחוז החסימה. למפלגת העבודה אין בעיה עם אחוז החסימה. אני מתנגדת כי החוק מונע ביטוי פוליטי מקבוצות רבות. כשאין ביטוי פוליטי יש תסכול וזעם. אתם לא צריכים להגביר שום משילות – במחי יד החלטתם על יצוא 40% מהגז והענקתם מתנה של 300 מיליארד ₪ לשתי ענקיות גז. אתם סובלים מעודף חמור של משילות רעה".

63 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה ראשונה, 46 התנגדו לה ושניים נמנעו. ההצעה תוחזר לוועדת החוקה, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.