63% מההורים לא יודעים היכן ילדיהם גולשים

רוב מוחלט של ההורים אינם מעורבים בהרגלי הגלישה של ילדיהם, ואינם מודעים באלו אתרים הם מבקרים, כך טוען סקר איגוד האינטרנט הישראלי, שנחשף בוועדה לזכויות הילד בכנסת. הוועדה דנה בסכנות הגלישה לקראת חופשת הקיץ, וח"כ יעקב מרגי (שס), ממלא-מקום יו"ר הוועדה, הדגיש כי "רשת האינטרנט הפכה למגרש המשחקים המרכזי של ילדינו, ויש להתריע מפני הסכנות הווירטואליות". הוא קרא לשתף בפעילות הסברה את הרשויות המקומיות והמתנ"סים, אך הדגיש כי על ההורים לשאת באחריות.

בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט לאמצעי תקשורת מרכזי הצובר דומיננטיות הולכת וגוברת, אשר באה לידי ביטוי בעלייה מתמשכת בשיעור הגולשים, בגידול בזמן הגלישה ובמשאבים הפרטיים והציבוריים המופנים להעלאה ולקידום תכנים ברשת. במקביל להכרה באפשרויות הרבות הגלומות ברשת, מתבררות גם הסכנות הפוטנציאליות להן נחשף הגולש באינטרנט, ובפרט ילדים ובני נוער, וניכר הצורך הגובר בחינוך, אכיפה ופיקוח על השימוש באינטרנט, ובהדרכה של ילדים, הורים ומורים על האפשרויות והסכנות ברשת.

לאחרונה עלו לכותרות מספר מקרים של פגיעה מינית באמצעות או תוך שימוש באינטרנט: במאי 2012 פורסם כי גבר בשנות ה-40 לחייו נעצר בחשד לפגיעה מינית בקטינות. על-פי החשד יצר הנאשם קשר עם קטינות באמצעות תוכנות מסרים מיידיים ותוך התחזות, וגרם להן לבצע מעשים מיניים בהם צפה באינטרנט ותיעד באמצעות מצלמת רשת.

בדצמבר 2011 הוגש כתב אישום כנגד גבר בן 52 שהואשם בעבירה של אינוס לאחר שגרם לנערה בת 16 שהכיר ברשתות חברתיות באינטרנט לבצע בעצמה מעשים בעלי אופי מיני. יצוין, כי בשני המקרים דלעיל, הקשר בין התוקף לקורבן התבצע על גבי רשת האינטרנט ולא במרחב הממשי – דהיינו ללא נוכחות פיזית באותו מקום.

במקרה אחר, שאירע בארצות הברית לאחרונה, שלושה גברים שעשו שימוש ברשת חברתית סלולרית שנועדה להיכרויות, התחזו לבני נוער, נפגשו עם קטינים בגילאי 15-12 וביצעו בהם אונס ומעשים מגונים. במקרה זה, נעשה שימוש ברשת חברתית מבוססת מיקום – מה שהפך כנראה את המעבר מהמרחב הווירטואלי לממשי למהיר יותר.

90% מבני ה-14-12 משתמשים ברשתות חברתיות

על-פי מחקר שפורסם במאי 2012, 81.5% מאוכלוסיית ישראל בגילאי 12 ומעלה מחוברת לאינטרנט ו-70% מאוכלוסיית ישראל בגילאי 12 ומעלה גולשת באינטרנט בפועל.

עוד עולים מהמחקר הנתונים הבאים: בקרב ילדים בגילאי 14-12 כ-63% גולשים באמצעות מחשב נייח והשאר באמצעות מכשירים ניידים (20.4% מחשב נייד; 13.4% טלפון סלולרי; 3.1% מחשב לוח). נתונים אלה מצביעים על שינוי במקומות מהם גולשים ילדים – הן בבית והן מחוצה לו. בעוד המלצה רווחת ביחס לגלישת ילדים באינטרנט היא "לשים את המחשב במרחב הציבורי בבית", בפועל ניכר כי דפוסי השימוש החדשים יהפכו המלצה זו לפחות ופחות רלוונטית.

שיעור בני ה-14-12 המשתמשים ברשתות חברתיות הוא יותר מ-90%; כ-89% משתמשים ברשתות חברתיות לעיתים קרובות ("מדי יום" או "פעם עד מספר פעמים בשבוע"). לעומתם, שיעור המשתמשים הבוגרים (18 ומעלה) ברשתות החברתיות בישראל הוא כ-67%.

55% מן המשיבים בכל שכבות הגיל ציינו את הצורך העיקרי לשימוש ברשתות חברתיות – "לשמור על קשר עם חברים"; 81% מן המשיבים בשכבת הגיל 14-12 ציינו את הצורך העיקרי לשימוש: "לשמור על קשר עם חברים" – זאת למרות העובדה כי בני גילאים אלה נפגשים עם חלק ניכר מחבריהם על בסיס יומיומי במסגרת בית הספר.

בסקר שבוצע על-ידי משרד החינוך בשנת 2008 בקרב כ-17 אלף תלמידי כיתות ה', ח' ו-י"א עלה כי כ-67% מההורים מאפשרים לילדיהם לגלוש כמה זמן שהם רוצים, כ-53% מההורים אינם מתעניינים בגלישת ילדיהם וכ-62% מהילדים אינם משוחחים עם הוריהם לגבי מה הם עושים ברשת. ב-78% מהבתים אין חסימת אתרי אינטרנט.

30% מהילדים היו בקשר אינטרנטי עם אדם שלא הכירו

במחקר מקיף במימון האיחוד האירופי, שנערך בקרב כ-25,000 ילדים בני 16-9 ב-25 מדינות אירופיות בשנת 2010, תחת הכותרת "ילדים אירופים מקוונים" עלו הממצאים הבאים:

ל-59% מן הילדים בני ה-16-9 יש פרופיל ברשת חברתית (26% מבני ה-10-9, 49% מבני ה-12-11, 73% מבני ה-14-13 ו82% מבני ה-16-15). יצוין, כי על-פי כללי השימוש ברוב הרשתות החברתיות, ילדים מתחת לגיל 13 לא אמורים להיות בעלי פרופיל או חשבון משתמש אישי.

43% מן הילדים בממוצע ציינו כי הפרופיל שלהם ברשת החברתית פרטי - כך שרק חבריהם יוכלו לצפות בו; 28% ציינו - פרטי למחצה כך שגם חברים של חברים יוכלו לצפות בו ו-26% ציינו שהפרופיל שלהם ציבורי וניתן לצפייה לכולם. הסבירות של בעלי פרופיל ציבורי לחשוף פרטים אישיים כמו מספר טלפון וכתובת גבוהה פי שניים משל בעלי פרופיל פרטי.

ישנן קבוצות אוכלוסיה ה"מועדות" יותר להחזיק בפרופיל ציבורי: מי שלא יודע כיצד לשנות את הגדרות הפרטיות; בנים; מי שהוריו לא מרשים לו להחזיק פרופיל ברשת חברתית ומי שסובל מקשיים פסיכולוגיים.

כ-30% מן הילדים בממוצע דיווחו כי היו בקשר אינטרנטי עם אדם שלא הכירו קודם (13% מבני ה-10-9; 20% מבני ה-12-11; 32% מבני ה-14-13 ו-46% מבני ה-16-15).

9% מן הילדים בממוצע דיווחו כי נפגשו עם אדם שהכירו באינטרנט (2% מבני ה-10-9; 4% מבני ה-12-11; 9% מבני ה-14-13 ו-16% מבני ה-16-15). 12% מאלה שנפגשו עם אדם שהכירו באינטרנט היו מוטרדים או הצטערו בעקבות המפגש.

15% מן הילדים בממוצע ראו או קיבלו מסרים בעלי תוכן מיני באינטרנט; 21% בממוצע נחשפו לתוכן גולשים מזיק (אנורקסיה; פגיעה עצמית ועוד).

13% מבין הילדים שחשו מוטרדים מהתנהגות באינטרנט השתמשו בכלי דיווח באינטרנט. הסבירות לשימוש בכלי דיווח באינטרנט עולה בקרב בנות (ב-50%) ובקרב ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (יותר מ-50%).

כשליש מן ההורים טוענים כי הם מסננים את השימוש של ילדיהם באינטרנט וכרבע מן ההורים משתמשים בתוכנות ניטור. רבע מהילדים ושליש מההורים חושבים כי פעילות ההורים יעילה ביצירת סביבת אינטרנט בטוחה.

פורום לימי החופשה

במסגרת הדיון בכנסת, אורנה היילינגר, מאיגוד האינטרנט הישראלי, ציינה כי נערה בת 14 בישראל מקבלת כ-500 הודעות וואטסאפ ביום, ו-63% מההורים לא מעורבים בגלישת ילדיהם. כדי לסייע, מפעיל האיגוד קו לאינטרנט-בטוח, המתגבר את פעילותו בתקופת הקיץ. האיגוד מקבל פניות רבות מהורים, בהן - פריצה לחשבון, אלימות ברשת, חרמות וגניבת זהות, כיצד אוכל לדעת עם מי הילד מתכתב, איך שומרים על הפרטיות שלו ברשת, איך אדע אם פוגעים בילד שלי ברשת, ואיך מסירים תמונות ותכנים מביכים. נציגי האיגוד קראו לקואליציית ארגונים ליצירת מעורבות הורית, והציגו עלייה של 200% במספר הפניות לקו מתחילת שנת 2013 העומד על כ-4,000 פניות. עוד עולה מהנתונים כי מתחילת הקיץ פנו יותר מ-7,000 איש לאתר SAFE, המכיל הנחיות ומידע ופועל במסגרת המרכז לאינטרנט בטוח.

מיכל זכריה, מדריכה במשרד החינוך, הצביעה על קשר הדוק בין גילויי אלימות פיזית בבית הספר לפגיעה איש ברעהו ברשת, וסיפרה על פורום שנפתח במיוחד לימי החופשה, בו אנשי מקצוע מהמשרד עונים להורים ומטפלים מיידית בהסרת תכנים פוגעניים ועוד. תלמידים מתיכון הימלפרב בירושלים טענו בדיון כי לא נחשפו כלל לכל פעילות של משרד החינוך בעניין, אך נציגי מועצת התלמידים הדגישו כי מדובר בפעילות בעיקר בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים, שרובם כלל לא מודעים עד כמה הסכנה אורבת לכל אחד. יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי בעמותת "אשנב", תיאר כיצד מתנדבים מדריכים בבתי הספר ובקבוצות הורים אך טען כי "לרוב ההורים לא אכפת כלל מהסוגיה".

נתי ביאליסטוק, יועץ מנכ"ל משרד התקשורת, הדגיש כי חובת ספקי האינטרנט ליידע את הלקוחות בסכנות ברשת, ואת היכולת לקבל מערכת סינון תכנים בחינם, אך יונה פרסבורגר, מעמותת "נתיבי רשת", התריע כי בניגוד לחוק, רוב ספקיות האינטרנט דורשות תשלום על מערכת הסינון. לדבריו, יש כיום טכנולוגיות חדשות המאפשרות בקרה להורים בתכנים ובזמני הגלישה.