ועדת הכספים אישרה את תקציב המדינה

ועדת הכספים של הכנסת אישרה (יום ב', 22.7.13) את הצעת חוק התקציב לשנים 2013 ו-2014. התקציב בשנת 2013 יעמוד על 395,033 מיליארד שקלים ובשנת 2014 יעמוד על 405,265 מיליארד שקלים. התקציב אושר ברוב של 8 חברי ועדה בעד ו- 4 חברי ועדה נגד.

יעד הגירעון לשנות התקציב נקבע ל-4.65% ל-2013 ו- 3% ל-2014. תקציב ההתאמות עומד על 100 מיליון שקלים בלבד, לעומת 1.6 מיליארד שקל בתקציב הדו-שנתי הקודם, לשנים 2011 - 2012. שיא כוח האדם שהממשלה רשאית להעסיק ב-2013; 73,619 משרות וב-2014; 74,273 משרות. הרזרבה הכללית; מעט מעל 7 מיליארד שקל, בין השאר נועדה לתקציבים מיוחדים במשרד ראש הממשלה.

החוב הכולל של מדינת ישראל עומד כיום על 73% תוצר, כאשר התוצר הכולל ל-2014 עומד על כ-1 טריליון שקל. סך החוב עומד על כ-700 מיליארד שקל.

החוב מורכב מהקרן ומהריבית. הקרן; 95 מיליארד שקל (הלוואה שהמדינה לקחה כנגד אג"ח), הריבית; 40 מיליארד שקל, שזו העלות הכלכלית בגין ההלוואות, ללא תלות בגודל החוב. היעדים הפיסקאליים והחשיבות בעמידה בהם, נובעת מהרצון לשמור על-כך שהסביבה הכלכלית של ישראל תחשב לבטוחה, כך שתוכל להמשיך לגייס הלוואות בריביות סבירות.

תקציב התאמות נמוך מאוד

להבדיל מהתקציבים הדו-שנתיים הקודמים, בתקציב הנוכחי, לשנים 2013 - 2014, נקבע תקציב התאמות נמוך מאוד; 100 מיליון שקל בלבד. ב-2011 - 2012, עמד תקציב ההתאמות על 1.6 מיליארד שקל. הסיבה לתקציב הנמוך בתקציב הנוכחי, בין השאר, העיתוי של אישור התקציב, ארבעה חודשים לפני תום שנת התקציב, בעוד בתקציב הדו-שנתי הקודם, התקציב אושר בטרם החלה שנת התקציב. תקציב ההתאמות נועד להתגבר על הצורך לתקצב צרכים שלא נחזו מראש.

התקציב משלב תכנון רב שנתי ולוח סילוקין של פרויקטים רב שנתיים, כגון בתחומי התשתיות, פרויקטים של בינוי וכד' ומזה נובעת גם ההרשאה להתחייב אף מעבר למגבלת ההוצאה.

מגבלת ההוצאה נועדה להגביל את שיעור הגדול בהיקף ההוצאה הממשלתית למול ההוצאה בשנת התקציב הקודמת, בתוספת הצמדה למדד. הנוסחה לחישוב מגבלת ההוצאה היא מכפלה של ממוצע הצמיחה ב-10 השנים שקדמו לתקציב ביחס שבין 60% לבין יחס החוב/תוצר. כלומר, הממשלה יכולה להוציא בשנת התקציב הנוכחית, את סכום ההוצאה של השנה שקדמה לה בתוספת שיעור הגידול.

קוצצו חצי מיליארד שקל מהתוספת לחינוך

במהלך הדיון היום אישרה ועדת הכספים קיצוץ של חצי מיליארד שקל מהתוספת שקיבל משרד החינוך לשנת הכספים 2014. מדובר בקיצוץ דומה לזה שנעשה בתוספת לתקציב למשרד התחבורה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הודיע לוועדה שהקיצוץ בתוספות של שני המשרדים "סוכמו בינו לבין האוצר עוד במהלך הדיונים על חוק ההסדרים במטרה להימנע כמה שיותר מהטלת גזירות קשות על הציבור".

נציגי האוצר ציינו כי הקיצוץ במשרד החינוך מורכב מהשארת המצב הקיים בכל הנוגע ללימודי יסוד בכיתות א' ו-ב' בקבוצות קטנות של עד 20 תלמידים; 5 שעות בלבד בשבוע לכיתות א' ו- 5 שעות בלבד בשבוע לכיתות ב'. זאת במקום התוכנית המקורית, שהייתה הדרגתית החל מ-2008 ולפיה ב-2010 שעות הלימוד הללו היו אמורות להסתכם ב-10 שעות שבועיות.

לטענת נציגי משרד החינוך, שר החינוך, שי פירון (יש עתיד) הסכים לקיצוץ זה, לאור העובדה שתוכנית אופק חדש כבר יוצאת אל הפועל וממילא כוללת הגדלת מכסת שעות לימוד פרטניות ובמסגרות מוקטנות.