נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, לוקח במלוא הרצינות מטלה ביורוקרטית לכאורה המוטלת עליו מכוח תפקידו: הכרעה בבקשות לאיחוד דיונים בנושאים דומים המתקיימים בבתי משפט שונים. המקרה הבא הוא דוגמה מייצגת.
תאונת דרכים אחת הביאה לפתיחת שלושה תיקים נפרדים - שניים בבית משפט השלום בתל אביב ואחד בבית המשפט בראשון לציון. כל הצדדים הגישו בהסכמה בקשה לאחד את הדיונים, אבל על גרוניס אי-אפשר לעבוד.
בדיקה במערכת נט המשפט, כותב גרוניס בהחלטתו (15.7.13), מעלה ש"התנהלות בעלי הדין בהליכים השונים אינה משביעת רצון כלל". הם מבקשים דחיות, מגישים בקשות באיחור ולא מקיימים הוראות של השופטים. כך נוצר מצב, בו מבחינה מעשית אין אפשרות לאחד את התיקים. אבל זה לא הכל. גרוניס מוסיף:
"אין צורך להוסיף מילים על ההתנהלות הקלוקלת של בעלי הדין בהליכים השונים. התנהלות זו מובילה לבזבוז משאבים שיפוטיים. הגשת בקשות חוזרות ונשנות לביטול דיונים זמן קצר ביותר לפני מועדם, גורמת לחוסר יעילות בניהול יומנו של בית המשפט. התנהלות זו גם מובילה לעיכוב בבירור ההליכים השונים (אשר על-אף הזמן שחלף מאז הגשתם, טרם התקיים באף אחד מהם דיון לגופו). ברי, כי על בקשה לאיחוד דיון להיות מוגשת ללא דיחוי, ותוך זמן קצר לאחר שמתברר לבעלי הדין המעורבים כי ראוי שההליכים יידונו יחדיו". התוצאה: גרוניס נתן לצדדים עשרה ימים לנמק מדוע לא יחייב אותם בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה