חבילה צרה תהיה חובה ומוגבלת במחיר

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום ה', 11.7.13) את הסעיפים שנועדו לתת לשר התקשורת סמכויות לחייב את חברות הכבלים והלווין להציע חבילת בסיס צרה בת ערוצים בודדים וכן החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הסעיפים העוסקים במערך שידורי עידן פלוס, מתוך פרק התקשורת בחוק ההסדרים לשנים 2014-2013. שר התקשורת, גלעד ארדן, הסביר כי הוט ויס קיבלו הזדמנות להציע חבילת בסיס באופן וולונטרי, אולם מחירה גבוה ביחס למחיר חבילות דומות במדינות המערב והן מציעות מספר ערוצים רב, שלציבור אין בו צורך. לכן, הוסיף השר ארדן, המשרד מבקש סמכויות להתערב בשוק.

סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, הרן לבאות, הסביר כי החבילה הצרה שהציעו החברות עלתה בתחילה 129 שקלים וכיום עולה 149 שקלים, כך שצרכני התוכן הקלים מסבסדים למעשה את צרכי התוכן היקר יותר. עוד אמר לבאות כי המשרד מבקש סמכות שימנעו מהחברות לרוקן מתוכן את חבילת הבסיס, לקבוע את מחירה וכן את מאפייני הערוצים.

יו"ר איגוד המפיקים, אסף אמיר, הזהיר ממצב שהחבילה הצרה תפגע ביצירה הישראלית. לדבריו, ירידה בהכנסה תביא בהכרח לירידה בהשקעה בתוכן. עם זאת הוא הוסיף כי היוצרים תומכים בחוק, אך מבקשים לשמר את ההשקעה ביצירה הישראלית. השר ארדן השיב כי הוא רואה את תפקידו לשמור על היצירה הישראלית. לדבריו, רשות השידור היא המקום המרכזי לשם כך ומבחינתו מדובר במבחן שלו שהדברים יקרו עוד בזמן כהונתו. עוד אמר ארדן כי גם מגבלת ההשקעה בתוכן, של 8% עד 12% מהכנסות הפלטפורמות, אלו לא מספרים קדושים.

תיאטרון אבסורד

צילום: הרצל עוזר

מנכ"ל יס, רון איילון, אמר כי מצבה הכספי של יס קשה כבר כיום, היא לא מרוויחה כסף, ומאז הקמתה הפסידה למעלה מ-1.5 מיליארד שקלים. הוא הוסיף כי הממשלה מטילה על הפלטפורמות חובות רגולטוריות, ואח"כ מתלוננת שהמחיר לציבור יקר. "התוצאה של מהלך שעוסק רק במחיר הוא שיהיו פחות שחקני תוכן. אין רווחיות בתעשיית הטלוויזיה והיחידים שמרוויחים הם הוט – כי הם מוכרים עם זה גם טלפון", אמר איילון. מנכ"ל הוט, הרצל עוזר, אמר כי ההפסד המצטבר של הוט גדול יותר מזה של יס הוא הוסיף כי החברה משקיעה 93% מהרווח בתשתיות, בעוד חברות הסלולר משקיעות רק 30%. לבאות הגיב לדברים ואמר כי "זה כבר לא מופע אימים אלא תיאטרון אבסורד, אין קשר בין חבילה צרה לרווחיות של החברות".

כאמור, הוועדה אישרה את הרחבת הסמכויות לשר. כמו-כן אישרה הוועדה כי החבילה תיקבע לתקופה של 3 שנים, עם אפשרות להאריך את התקופה ב-3 שנים נוספות, כאשר מספר ההארכות הוא בלתי מוגבל. היו"ר אבישי ברוורמן ביקש לקבוע כי ההארכות יהיו בכפוף לשיקול דעת של השר, במידה שראה שלא מתפתחת תחרות בשוק. כמו-כן אישרה הוועדה כי מועצת הכבלים והלוויין תקבע כללים בדבר פרסום לציבור על האפשרות לבחור בחבילה.

הרחבת מערך עידן פלוס

הוועדה החלה לדון גם בסעיפים שנועדו להרחיב את מערך שידורי עידן פלוס. לבאות הסביר כי התיקון נועד לתת סמכות לשרי התקשורת והאוצר לאפשר לגורם פרטי להפעיל את המערך, מתוך הערכה כי ידע לעשות זאת בצורה זולה יותר. כמו-כן מבקש המשרד לבטל את ההגבלות על העלאת הערוצים הנושאיים, על-מנת שאפשר יהיה למלא את פוטנציאל השימוש ב-18 ערוצים בהקדם האפשרי. עוד מבקש התיקון לאפשר העלאה של ערוצים בתשלום דמי מינוי וכן לקבוע כי הערוצים ישלמו את מלא עלות ההפצה. זאת כאשר כיום נקבע כי הערוצים ימומנו מפרסומות וכי ישלמו רק על עלות ההפצה שלהם ולא על כלל עלות ההפצה במערך.

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, הזכירה כי החוק נחקק רק לפני כשנה והממשלה הציעה אז אותו מנגנון חיוב, לפיו הערוצים שעל המערך ישלמו גם על המקום הפנוי, אולם כל חברי הכנסת התנגדו לכך. המשנה למנכ"ל רשת, שאול מגנזי, שאל אם בכלל נעשתה בדיקת היתכנות איך מקימים ערוץ נושאי. "אף ערוץ לא יקום פה, כי עוד לפני שהוא קם הוא צריך לשלם יותר מ-3 מיליון שקל על ההפצה", אמר.

הוועדה לא הצביעה על התיקונים לחוק בנושא הרחבת עידן פלוס ותמשיך לדון בנושא כבר ביום ראשון הקרוב.