עו"ד אלי זהר מסיר מועמדותו לכהונת היועץ המשפטי לממשלה: בתנאים אלה - "לא מוכן לשלם מחיר אישי"

עו"ד אלי זהר, מי שנחשב למועמד המוביל מטעם שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד לכהונת היועץ המשפטי לממשלה, הסיר את מועמדותו. זהר מנמק זאת בכך שאינו מוכן לשלם מחיר אישי כה גדול, הנובע מכך שנטען נגדו, ומראש, שמינויו עלול לגרום ניגודי אינטרסים - נוכח קשרים והיכרויות בפעילותו המקצועית ובחייו הפרטיים. עם הסרת המועמדות, נותר לפיד עם מועמד אחד מטעמו לתפקיד זה: ד"ר יורם טורבוביץ, מי שכיהן בתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים.

השר לפיד הביע צער עמוק על פרישת זהר מהמירוץ לתפקיד הנכסף. במכתב תשובה אל זהר כותב לפיד, כי הוא מבין לרוחו של זהר, כי הדבר מוכיח את רמתו המוסרית של זהר, וכי הוא מכבד את החלטתו "ככל שהיא מצערת אותי" [המכתב המלא, ראו בהמשך].

זהר שיגר מכתב אל השר לפיד (4.11.03), ובו פירט את נימוקיו. במכתבו הוא מציין, כי אומנם הוא כבר נתן הסכמה עקרונית חיובית לקבל את התפקיד, וזו אף הוצגה בפני הוועדה שמונתה לבחינת כשירותם של המועמדים. אך עתה - מאחר שמראית העין היא מורה הדרך, והמהות נדחקת מפני החזות, הוא הגיע למסקנה כי לא יהא זה נכון להציג מועמדותו לתפקיד.

אלי זהר עומד בראש אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל - מ. זליגמן ושות' [ראו קישור]. הוא ייצג רבים מראשי המערכת הפוליטית והעסקית בישראל, ומשום כך נטען, כי הוא עלול להתקשות למלא את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אם ייבחר וימונה.

הנה המכתב במלואו (ציטוט):

מכובדי,

בימים האחרונים הלכה והתגברה בי התחושה, כי למרות עמדתי החיובית העקרונית שהובעה בשיחות ביננו, לא אקבל על עצמי להיות מועמדך לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

כידוע לך, הרבה חיבוטי נפש עברו עלי מאז הצעתך, נוכח המשמעויות האישיות הכרוכות בסיום פרק זה של חיי, כראש משרד פרקליטים עצמאי והמעבר לשירות הציבורי.

ראיתי בכך הזדמנות להביא למערכת כיווני חשיבה מהמגזר הפרטי, תפיסות עולם המבוססות על כלכלה חופשית, מעוטת רגולציות, שמקטינה את ההתערבות בהליכי המשק, לפעול לצמצום מעורבות המשפט בחיינו, להשיב את חזקת החפות מפשע אל התודעה הציבורית, לצמצם החדירה לחיי הפרט ולהפריד בין עבריינות פלילית ועבריינות מנהלית. ראיתי גם הזדמנות לסייע בידך במאבקך לקיצור ענויי הדין, החשת ההליך האזרחי, יישום הליכי יישוב סכסוכים חלופיים ועוד.

בין השיקולים בהם התלבטתי, היתה טענה אפשרית בדבר ניגודי אינטרסים הנובעים מקשרים והכרויות שקשרתי בפעילותי המקצועית עד כה, ובחיי הפרטיים.

תפישת עולמי היא, כי זו שאלה, בה יכריע אדם המצוי במצב של ניגודי עניינים, על-פי שיקול דעתו הוא. רק הוא יקבע כיצד ינהג, אם יקלע למצב שבו עליו להתמודד עם עניין הקשור לאדם המקורב אליו. אמת מידתו ובחינתו יתבססו על תפישת עולמו, יושרו, יושרתו, תם ליבו ותחושתו הציבורית כיצד ראוי שינהג. רק לאחר ששקל את הדברים במבחנים אישיים אלו, עליו להזדקק לאמות מידה אובייקטיביות ובהן גם מראית העין.

בשבועות האחרונים הלכה והתגברה בי התחושה המעיקה, כי אנו חיים בתקופה, בה מראית העין קודמת למהות, וכיצד נראים הדברים קודם לכיצד הם נעשים ואיך ראוי שישקלו.

ההחלטה לקבל על עצמי את התפקיד היתה כרוכה במחיר אישי, משפחתי ומקצועי גבוה. הסכמתי להציג את מועמדותי עקב תחושת השליחות שעדיין קיימת בי, והשכנוע הפנימי כי למרות המציאות הקשה, אשכיל לנווט את דרכי על-פי המצפן של שלטון החוק ועל-פי מצפוני המונחה על-ידי עולם ערכי, ולהפריד לחלוטין בין הנושא שעומד לפני, לבין מה שיכול להיחשב כאינטרסים מהעבר.

אני מסרב לשלם מחיר אישי זה, כאשר מראית העין היא מורה הדרך והמהות נדחקת מפני החזות, ועל-כן לא כאוכל לקבל את הצעתך.

אני מודה לך על הצעתך ואמונך,

בברכה,
אלי זהר, עו"ד

שר המשפטים קיבל רישמית ובצער את נסיגתו של זהר. במכתבו אליו הוא כותב (ציטוט):

קיבלתי בצער ובעצב את הודעתך על כך שאתה חוזר בך מהסכמתך להציג את מועמדותך לכהונה הרבה של היועץ המשפטי לממשלת ישראל.

בצער, מפני שאני משוכנע שהיית ממלא את התפקיד על הצד הטוב ביותר, הן מבחינה משפטית והן מבחינה ממלכתית.

ובעצב, כי אתה יקר לי מאוד ואני בטוח שהיינו עובדים ביחד בהרמוניה שלמה לטובת המדינה, הציבור ולמען שלטון החוק.

אני מבין לשיקולך, שהרי אתה מייצג, כעורך דין מהשורה הראשונה, אנשי ציבור הנתונים במאבקים משפטיים. עובדה זו יכולה לעורר שאלות אצל אנשים שאינם מסוגלים או שאינם רוצים להבין, שאדם כמוך יודע היטב מתי להפעיל את השיקול של ניגוד אינטרסים.

אני מבין לרוחך כאשר אתה מסרב להסתכן בכך שמלעיזים ימצאו בך דופי ויפגעו בשמך הטוב, שהוא הנכס היקר של האדם.

הודעתך שוב מוכיחה את רמתך המוסרית והאתית.

אינני יכול שלא לכבד את החלטתך, ככל שהיא מצערת אותי.

צילום: מצטער על פרישת זהר

צילום: טורבוביץ, נותר במירוץ