"שיקרתי כדי לעזור לדכנר מול צ'רני"

"משהו התפקשש להם בתוכנית. הלל צ'רני אמר: יקוב הדין את ההר, שקל לא תראו. שמואל דכנר השתגע, כי התוכנית שלו עולה על שרטון. הוא אמר לי שהוא צריך פשרה, כי הוא זקוק לכסף כעת. עם המחשבה הזאת הלכתי עם אביגדור קלנר לפגישה עם עורכי הדין שלו". כך הסביר מאיר רבין (יום ג', 9.7.13) את שיחתו עם עוה"ד אמנון יצחקניא ואילן סובל.

"באתי לפגישה כדי להוריד אותם מהעץ וללכת לפשרה ששמואל רוצה. הוא העניק להם את הזכות להחלטות בלעדיות; זו הייתה טעות פטאלית. הם לא רצו להראות לי את כתב התביעה, ואמרתי להם: בלי לראות אותו – 70% זה שקר. אם יש אמת – זה אני, ואני לא משתף איתכם פעולה, כי בשבילי זה כמו לאכול חזיר, ולכן תגיעו לפשרה". רבין הדגיש, כי אמר גם שאינו מוכן בשום פנים ואופן ללכת למשטרה, לאחר שיצחקניא וסובל אמרו לו שבכתב התביעה יש טענה לשוחד ובכוונתם להשיג לדכנר הגנה מפרקליט המדינה.

מכר סיכת יהלומים

השופט דוד רוזן: "אתה שיקרת להם כדי להגיע לפשרה לטובת שמואל". רבין: "חד-משמעית. באותה תקופה לשמואל לא היה מה לאכול. הוא נתן לי סיכת יהלומים של אשתו ומכרתי אותה בבורסה כדי שיהיה לו מה לאכול. הייתי מוכן לעשות הכל בשבילו. הוא חי חיי מסכנות, כל יום דפקו אצלו על הדלת, ואחר כך באו אלי. בנושא הזה נכשלתי כישלון חרוץ. ביום ששמואל ידע שצ'רני לא מוכן לשלם לו – באותו יום הוא קיבל אירוע מוחי והוא קרס לחלוטין. זו הייתה נקודת שבירה גם מבחינתי".

רוזן: "אם היית אומר להם שאתה מצטרף, והם היו אומרים לצ'רני שזה לא רק שמואל אלא גם אתה – אז הוא היה מגיע לפשרה. אתה עושה בדיוק הפוך – אתה מחליש את העמדה שלו". רבין: "למה לסחוט בן אדם שלא מגיע לו? הדרך היחידה הייתה לפנות לצ'רני ולבקש צדקה, ואין לי ספק שהלל היה עוזר לו. הם אמרו לי שהלל הציע 8.5 מיליון שקל ושזה גרושים. זה הצחיק אותי". לטענת רבין, "מה שהם עשו ליעקב אפרתי היה עלילת דם, ולצערי המשטרה והפרקליטות נפלו בפח".

לדבריו, יצחקניא וסובל רצו כסף, כי היו בטוחים שצ'רני ישלם 30 מיליון שקל והם יקבלו מחצית מהסכום. "כאשר שמואל שוכב חולה, הם באו אליו הביתה והחתימו אותו על מסמכים כשהוא אפילו לא יודע על מה הוא חותם, כדי שלא יתחרט להם". רבין התקשר לצ'רני ושכנע אותו לבקר את דכנר, בתקווה שהדבר יעזור לו. כאשר צ'רני בא, הוסיף רבין, התרוקנו קירות ביתו של דכנר מהתמונות שהיו עליהם, כדי שצ'רני לא יראה אותן. "שמואל אמר שצ'רני בא לוודא שהוא מת; למעשה זה היה ביקור חולים נטו".

"לא מעניינת אותם האמת"

רוזן: "לא שמעתי ממך מילה אחת שנגועה באי-חוקיות. למה אתה מונע את כל זה מהמשטרה?". רבין סיפר, כי דכנר ביקש להיפגש איתו בדחיפות בקיץ 2008. הוא עזב את אשתו ענת, שהייתה מאושפזת באותה עת והלך להיפגש איתו בבית קפה. דכנר הרים שקית ונפל ממנה מכשיר הקלטה. בנקודה זו, אמר, הפסיק לדבר עם דכנר. "עורכי הדין שלו התקשרו אלי ואמרו שאצטרף אליהם, או שאוכל אותה עם כולם. אמרתי להם: אני לא רואה אתכם ממטר. אני מבין שכל דבר שאני אספר במשטרה, הם יקחו לשמואל והם יהפכו את זה, כי מעניינת אותם רק הגרסה של שמואל.

"המסמך הראשון שהראו לי בחקירה היה מסמך שכאילו צ'רני העביר כסף לאורי מסר. אמרתי להם: אתם לא רואים את כתב היד? זה מזויף! הוציאו אותי והראו לי את מסר. אמרתי להם: אני נותן לכם את דברתי שמסר לא קשור. הם אמרו לי: אתה זבל בדיוק כמוהו. הם התחילו עם עלבונות: אתה דוס מסריח. לא היו חקירות, אלא רק מסע לחצים שאני אהיה עד מדינה; לא מעניינת אותם האמת. אין לך עם מי לדבר, ולא משנה מה תדבר. לכן שמרתי על זכות השתיקה".

רוזן: "על מסמך מזויף אחד מתוך המוני מסמכים מזויפים אתה מוכן לדבר, אבל כאשר מטיחים בך שאתה משלם שוחד על ימין ועל שמאל – אתה לא מוכן לדבר. אתה יודע שהכל צדקה וחסד, אבל אתה מתעטף בפיג'מה ולא מוכן לדבר. הבנתי".