בעלי משרד הפרסום באומן-ריבנאי-בר ישלמו הפרשי מס במיליוני שקלים בגין עסקה שביצעו בשנת 2002. כך עולה מפסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, שדחה (25.6.13) ערעור על פתיחת שומות שהגישו יורם באומן, שוני ריבנאי, מיכאל בר ומשה גאון.
בשנת 2002 מכרו הארבעה את חברת ניצן, שעסקה בשירותי פרסום וייעוץ, למשרד שהיה בבעלותם תמורת 38 מיליון שקל. הם דיווחו על רווח הון שכולו רווחים ראויים לחלוקה, ולפיכך שילמו מס של 10% בלבד. ואולם, בשנת 2006 הודיעה רשות המיסים על פתיחת שומותיהם, לאחר שטענה לשני ליקויים מרכזיים בעסקה. האחד: שווי שטרי ההון שהיה בבעלות ניצן הוערך לצורך העסקה ב-20 מיליון שקל, אך הרשות סברה שהשווי הנכון הוא 28 מיליון שקל. השני: הרשות טענה שלא היה מקום להקדים משנת 2002 לשנת 2001 הכנסות של ניצן בסך 5 מיליון שקל וכך להקטין את הרווחים הראויים לחלוקה.
לאחר הליכים קודמים בהם נדחו טענותיהם של בעלי המשרד, הם הגישו ערעור על פתיחת השומות וטענו שלא הייתה עילה לצעד זה. ואולם, אלטוביה דחה את הערעור לאחר שקבע, כי יש ממש בטענות פקידי השומה וכי הייתה הצדקה לפתיחת השומה.
אלטוביה מציין, כי קיימות מספר סיבות עיקריות המצדיקות פתיחת שומות למרות אינטרס ההסתמכות של הנישום, שמשמעותו זכותו להניח שסיים את ענייני המס לאותה שנה. בית המשפט יטה פחות לפתוח שומות בהסכם, יביא בחשבון את גובה המס שנגרע מקופת הציבור בשל השומה הקודמת, יבחן מדוע נפלה טעות בשומה המקורית וישקול את מידת הפגיעה בגביית מס אמת ובאכיפה שוויונית של חוקי המס. אלטוביה מעיר, כי אין מדובר ברשימה סגורה וכי כל מקרה יישקל לפי נסיבותיו.
במקרה הנדון, ממשיך אלטוביה, מדובר בשומות שלא נקבעו בהסכם אלא התקבלו על-פי הצהרתם של בעלי המשרד; הפגיעה בקופה הציבורית היא משמעותית; פתיחת השומות תיצור אחידות בין הארבעה; והמצג העובדתי שהונח במקור בפני פקידי השומה היה שגוי. אלטוביה ממשיך ומסביר מדוע פקידי השומה צדקו גם לגופם של דברים בטענות שהעלו. באומן, ריבנאי, בר וגאון חויבו בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. הם יוצגו בידי ד"ר אמנון רפאל, ופקידי השומה יוצגו בידי עו"ד אריק ליס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה