"עובד שחוק כי יש חוסר התייחסות והקשבה לעובד. ניתן למנוע שחיקה באמצעות הקשבה ויחס, ובאמצעות העברה מתפקיד לתפקיד. לפעמים עובדים יכולים להגיע מהבית שחוקים, בשל כל מיני בעיות אישיות, ולאו-דווקא שחוקים מעבודה עצמה. לכן, צריך להסתכל על העובד ולהבין מה קורה איתו. אני מדבר עם העובדים בגובה העיניים, ולכן הם לא מתביישים לדבר איתי על בעיות" - כך אמר (יום ג', 2.7.13) רמי לוי, איש עסקים ובעלי "רמי לוי שיווק השקמה".
לוי השתתף בכינוס מיוחד בנושא שחיקה בעבודה של אנשים בני 50 ומעלה, והאפשרויות שעומדות בפניהם. מטרת הכינוס, שערך עיתון TheMarker בשיתוף קרן מעגלים, היא להעלות את נושא המקצועות השוחקים לסדר היום, ובמסגרתו לקיים דיונים כלכליים ומקצועיים בהשתתפות כלכלנים בכירים וראשי ארגוני המעסיקים במשק.
בתגובה לדבריו, נשאל לוי מדוע לא פועל בעסקיו ועד עובדים מסודר. לוי השיב כי "במקומות בהם יש ועד, העובדים הרבה יותר שחוקים. אני לא צריך ועד, אני הוועד של העובדים שלי ומטפל להם בכל הבעיות". עוד ציין לוי: "אני לא רוצה לפטר עובד שהוא שחוק, להפך, אני רוצה לפתור לו את הבעיות. אני מראה לעובדיי שכל עבודה מכבדת את בעליה. בסופו של דבר צריך להקשיב לעובד, ולא תמיד חוסר בשעות פנאי זה מה ששוחק את העובד".
שחיקה נפשית - הבעיה של עובדי הצווארון הלבן
ניצה קסיר, ראש תחום שוק העבודה ומדיניות הרווחה בחטיבת המחקר בבנק ישראל, אמרה כי "נהוג להסתכל על עובדים שחוקים כעובדי כפיים, אבל יש גם סוג אחר של שחיקה - שחיקה נפשית. עובדים השחוקים נפשית הם בעיקר אנשים שעובדים בלחץ ובמקצועות תובעניים במיוחד. אפשר לומר שכל עובד שעושה את אותה עבודה לאורך שנים הוא עובד שחוק. רוב המחקרים שנעשו בעולם ניסו לבחון את הסיבות לפרישה. המסקנה המרכזית היא שכ-40% מפרישה קשורה לשחיקה פיזית ועוד 30% לשחיקה נפשית. אחד התפקידים המרכזיים במניעת שחיקה הוא של הארגון עצמו, בין היתר בהתייחסות לשעות הפנאי ולהקפיד שהעובד לא יעבוד יותר מדי. בנוסף, יש לתת הזדמנויות לעובדים להתקדם, ליזום פרויקטים. אחד המגזרים שיש בהם בעיות גדולות הוא המגזר הערבי, שמהווה כחמישית מהאוכלוסיה, וקיימת בו שחיקה גבוהה בקרב הגברים. כמעט 70% מהם מועסקים במקצועות פיזיים, ולכן הם פורשים בגיל מאוד צעיר מהעבודה, בסביבות גיל 45. ההשלכות קשות על העובדים עצמם ועל המשק. יש צורך בהקצאת משאבים גדולה למטרה זו".
"לאתר את כל החסמים לצמיחה ולנטרל אותם"
שרגא ברוש, יו"ר שירות התעסוקה ולשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, אמר כי "כל מי שמעסיק עובדים ובוחן את הירידה בתפוקה של עובד לאורך שנים, מכיר את התופעה של שחיקה בעבודה. חשבנו שנכון להקים את הקרן ולצאת לדרך, גם אם בצורה מוגבלת. נכון להתעסק בנושא השחיקה גם בהיבט הכולל יותר וגם בהיבט הפיזי. חייבים לאתר את כל החסמים לצמיחה ולנטרל אותם לטובת המשק. אחד הגורמים הללו הוא עובדים שחוקים שלא עושים לגביהם כלום, גם כי למעסיק נוח, גם כי הסכמי עבודה לא מאפשרים לפעמים להזיז עובדים ממקום למקום וגם כי המדינה צריכה לייצר את הפלטפורמה ולא עושה זאת. עובד בתעשיה מחליף בממוצע שני מקומות עבודה עד יציאתו לפנסיה. בשל המחסור בכוח אדם, לפטר זו לא אופציה. לכן, אנחנו חייבים לעבור חינוך מחדש בנושא שחיקת העובדים, כי זה ברור שברוב המקרים העובד נשאר איתנו עד הפנסיה, ולכן המעבידים לא תמיד מבינים את הנזק שהם גורמים לעצמם ולארגון שלהם בכך שאינם מטפלים בשחיקה".
"המדינה מסיימת העסקה באמצעות כסף"
קובי אמסלם, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, התייחס לתדמיתם של העובדים בשירות המדינה ואמר כי "עבודת הממשלה נראית בדרך כלל אפרורית עד משעממת, כזו שהרוב יבחרו לא לעסוק בה. העבודה בצד של הרגולציה רוויית מתחים, יצרים, מרתקת ודינאמית ומושכת כוחות טובים". בהתייחסו לשחיקה בשירות המדינה אמר: "המדינה מסיימת העסקה באמצעות כסף. זה הפתרון המרכזי והכלי המרכזי לנטרול עובדים של מתפקידם, ואני מודה שיש פחות עיסוק בשאלה מדוע הם לא מתפקדים". עוד אמר כי לדעתו "צריכים לחזור לתרבות שבה חלק ממניעת שחיקה היא הגנה על הפנאי. צריכים לפתח כלים שאוסרים על גלישה לתחום הפנאי".
"50% מרופאי המשפחה שחוקים"
ד"ר דרור דולפין, פסיכיאטר במרכז "חוסן" ע"ש כהן-האריס ובמרכז הקהילתי לבריאות הנפש ע"ש בריל, אמר בכינוס כי "המערכות הביולוגיות שלנו נועדו להגיב למתחים. כל עובד שנמצא בסיטואציה בה יש אי-התאמה בין הציפיות ממנו לבין היכולת שלו לעמוד בדרישות, יפתח בסופו של דבר סימפטומים של שחיקה. עובד שמקבל אימיילים כל הזמן שחוק יותר. המספרים בעולם מדברים על רבע מהעובדים שסובלים משחיקה. אצל רופאים למשל, בין האחוזים הגבוהים ביותר של שחיקה. 50% מרופאי המשפחה שחוקים! זו תופעה עולמית. על העובד השחוק אף אחד בישראל לא משלם, מי שמשלם עליו זה הציבור. בישראל אין מספיק מודעות לעובד השחוק, בניגוד לארה"ב ומדינות אחרות במערב. אנחנו משלמים הון תועפות על שחיקה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה