ראיתי השבוע בחצי-עין כותרת, בה חיים רמון מדבר על כשלונו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהוא יזם. האמת: אני לא מבין על מה הוא מדבר. הרי החוק השיג בדיוק את מטרתו המוצהרת: לאחד את כל הקופות על-פי המכנה המשותף הנמוך ביותר, זה של שירותי בריאות כללית. הנה דוגמה מהחיים, במקרה שלי - במכבי שירותי בריאות.
קיבלתי מרופא הילדים הפניה לרופא מומחה עבור בני. לא משהו רציני, ברוך ה'. הרופא המליץ על שלושה מומחים טובים במיוחד באזור תל אביב, ואנחנו הרי רוצים בשביל ילדינו את הטוב ביותר. ניסיתי את הראשון, היחיד מבין השלושה העובד בתל אביב. המענה הקולי שלח אותי למוקד זימון התורים של "מכבי ללא הפסקה". שם שלחו אותי בחזרה למרפאה. התקשרתי שוב. היה תפוס.
אמרתי לעצמי: ננסה רופא אחר, זה שמקבל שלוש פעמים בשבוע, ארבע שעות בכל פעם. הוא אומנם ברמת גן, אבל מתימטית אמור להיות יותר סיכוי. התקשרתי. היה תפוס. התקשרתי שוב. הועברתי לתא הקולי. רציתי להשאיר הודעה, אבל התא היה מלא. התקשרתי שוב. הגעתי למזכירה. היא קבעה לנו תור ל-22 באוגוסט. כן, בעוד חודשיים. טוב, שיהיה.
אם נוסעים לרמת גן, אפשר לנסוע גם לבני ברק. שם יש רופאה שמקבלת פעם בשבוע, במשך שלוש שעות. התקשרתי למוקד זימון התורים. אחרי מענה קולי מעצבן רגיל (תקיש זה, תקיש זה) הגעתי לנציגת שירות. היא שמעה את שמה של הרופאה ואמרה: "זה בטיפולו של נציג בכיר יותר". לא האמנתי למשמע אוזני. כמה בכיר צריך להיות בשביל לפתוח יומן? טוב, מילא. היא העבירה אותי לנציגה בכירה יותר. זאת אמרה, שאפשר לקבוע תור לפברואר 2014. בעוד שמונה חודשים. היא התפלאה לשמוע שהנציגה הזוטרה יותר לא יכלה לתת את המענה המועיל הזה.
חזרתי לרופא התל אביבי. הצלחתי לעבור את המענה הקולי ולהגיע למזכירתו. דווקא יש לו תורים. במארס 2014. אני חוזר: במארס 2014. בעוד תשעה חודשים. היא הציעה לי באדיבות רבה להשאיר את הפרטים, אולי מישהו יבטל את התור ואז אחכה רק חצי שנה. תודה רבה על לא דבר.
דוגמה קטנה, לא ממש קריטית. אבל זה המצב, גם אם לא בצורה כל כך מוקצנת, גם אצל רופאים מומחים אחרים, כאשר החולה עלול לסבול מכאבים. לא נורא, שיחכה. למומחים יש עוד דברים לעשות: לעבוד בפרקטיקה פרטית (רופא הילדים אמר, שאם נהיה מוכנים לשלם - יש לפחות רופאה אחת שהתור אצלה מהיר יותר), לתת חוות דעת, לצאת לחופש. הם נותנים ארבע, חמש, שש שעות בשבוע למכבי - אז מה הפלא שהתורים הם לחודשים רבים קדימה?
ברור שלא נעבור קופה בגלל זה. קודם כל, רוב בני האדם לא אוהבים שינויים. שנית, בכל זאת יש לנו כמה רופאים שאנחנו מכירים ובוטחים בהם. שלישית, זה בלבול מוח. רביעית והחשוב מכל: מי לידנו יתקע שבקופה אחרת המצב טוב יותר? זה הרי בדיוק כמו בבנקים ובחברות הסלולר: בגדול כולם נותנים את אותם מוצרים ואת אותו שירות (או חוסר שירות). הוא אשר אמרנו: ביטוח הבריאות הממלכתי נחל הצלחה עצומה. אנחנו משלמים הרבה יותר, מקבלים הרבה פחות, והעיקר שהכללית שרדה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה