שש שנות השעיה לעו"ד שהפר את החיסיון

עו"ד שי רוטנשטרייך, אשר הפר את חובת החיסיון ביחסי עו"ד-לקוח, יורחק מלשכת עורכי הדין למשך שש שנים. כך קובע (יום ד', 26.6.13) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בדחותו את ערעורו של רוטנשטרייך על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים.

רוטנשטרייך היה יועץ משפטי חיצוני ולאחר מכן סמנכ"ל תפעול בחברת ההסעדה "סטוקו". הוא פוטר לאחר שלושה חודשים, ובעקבות זאת הגיש תלונה למשרד הבריאות בטענה לליקויים תברואתיים בחברה. הוא גם הגיש תביעה לבית הדין נגד "סטוקו", בה העלה טענות קשות נגד החברה, ובעקבות זאת הורשע בדין משמעתי נפרד. בהמשך הגיש רוטנשטרייך תלונות נוספות נגד החברה לרשויות אחרות.

בית הדין הארצי של הלשכה זיכה את רוטנשטרייך מחלק מהאישומים בהם הורשע בבית הדין בתל אביב, והותיר על-כנה את הרשעתו במספר עבירות ובראשן הפרת החיסיון. בית הדין הארצי המתיק את עונשו מהשעיה לצמיתות להשעיה לשש שנים, ובית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו.

משרתם של שני אדונים

רובינשטיין אומר תחילה, כי אין מקום לדיון בעניינו של רוטנשטרייך בגלגול רביעי, אך למרות זאת מנתח בקצרה את התנהגותו. לדבריו, התלונות שהגיש רוטנשטרייך לא נבעו מאזרחות טובה אלא נועדו להביא בדרך לא-נאותה למימושו של אינטרס אישי. רובינשטיין מאמץ את קביעתן העובדתית של הערכאות הקודמות, לפיהן התקיימו יחסי עו"ד-לקוח בין רוטנשטרייך ל"סטוקו", וקובע שלא התקיימו התנאים המחייבים אותו למסור מידע על עבירות.

רובינשטיין מוסיף: "מבלי לטעת מסמרות, ראוי לכאורה להבחין בין מקרה בו הכניס עצמו עורך דין למצב אסור של ניגוד עניינים, וידע על חובותיו מזה ומזה ביום שקיבל עליו את הייצוג במקביל להיותו נושא משרה בתאגיד - לבין מקרה בו החובות הסותרות חלו עליו שלא בשליטתו... המבקש בענייננו קיבל עליו את הייצוג בעת היותו נושא משרה בחברה, לה הוא חב נאמנות. במעשיו אלה הכניס עצמו המבקש מניה וביה לצומת נאמנויות, מזה נאמנותו לתאגיד ומזה נאמנותו ללקוח, והתאונה היא רק עניין של זמן... אין בהסכמתו של המבקש להיות משרתם של שני אדונים, על חובות הדיווח מזה והחיסיון מזה הנגזרות ממנה, כדי לפוטרו מן התוצאות הנובעות מהפרת כל אחד מאלה, ובענייננו בהפרת החיסיון".

בלי קרן אור של חרטה

עוד אומר רובינשטיין: "ראוי כי עורך דין שמקנן ספק בליבו היש בגילוי המידע משום הפרה של חובת החיסיון, ינהג על-פי הכלל 'יש ספק - אין ספק' ויפנה לאלתר שאילתה בנושא לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין... המבקש הפר איפוא את החיסיון בתלונותיו בלא שניסה למזער את הפגיעה בחיסיון למינימום האפשרי".

ביחס לעונש אומר רובינשטיין, כי בית המשפט העליון כבר עמד פעמים רבות על חשיבותו של החיסיון. "המבקש דרס ברגל גסה את האמון שניתן בו לשמירת החיסיון, כאמור, ממניעים מפוקפקים - ודוק, ארבע ערכאות פקד המבקש וקרן אור של חרטה לא הפציעה - באופן שפוגע במעמדו של המקצוע".