בג"ץ אישר את המסלול המקוצר בהוצאה לפועל

בג"ץ אישר (יום ג', 25.6.13) את הפעלת המסלול המקוצר בהוצאה לפועל, דחה את עתירת לשכת עורכי הדין נגדו וחייב אותה בתשלום הוצאות בסכום של 40,000 שקל.

המסלול המקוצר נכנס לתוקפו באוגוסט 2009. הוא מייתר פרוצדורות ומקצר הליכים, במתן אפשרות לרשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכי גבייה מסוימים בלא צורך בהגשת בקשה מטעם הזוכה. מטרתו היא לחסוך לזוכה זמן וכספים, בין היתר בתשלום שכר טירחה לעורך דין.

הלשכה העלתה שלל טענות נגד המסלול המקוצר: הוא משרת תאגידים למרות שנועד במקור לסייע ליחידים מעוטי יכולת; רשות האכיפה והגבייה מאבדת את מעמדה כגורם נייטרלי ורשמיה הופכים למייצגיהם של הזוכים; מדובר במסלול העוקף את ייחודו של מקצוע עריכת הדין; הוא פוגע בשוויון ובפרטיות; ועוד.

השופט נעם סולברג דוחה את כל הטענות. לדבריו, קבלת עמדתה של הלשכה תפגע ביעילות שביקש להשיג התיקון לחוק ותקשה על הזוכים לקבל את כספם. סולברג אומר:

"תהיינה לכך שתי תוצאות שליליות, הן מבחינת הזוכה הן מבחינת החייב. האחת, מעורבותם של עורכי דין בהליכי הגבייה תגבר באופן ישיר, בניגוד לכוונת המחוקק לצמצם את הוצאות תשלום שכר טירחת עורכי הדין ולחסוך מכספם של שני הצדדים; השנייה, תקופת הגבייה צפויה להתארך במידה ניכרת. כפועל יוצא מכך, מבחינת החייב, החוב עשוי לצבור ריבית והצמדה; ומבחינת הזוכה, גביית החוב תידחה למועד שאינו ידוע. כיוצא בדברים הללו, המסקנה המתבקשת היא כי השימוש במסלול המקוצר משרת לבד מן הזוכה גם את החייבים. מן הראוי לזכור ולהזכיר כי מנגנון ההוצאה לפועל נועד להפוך את הפסק למציאות. בכך הוא מקדם לא רק את האינטרס של הזוכה אלא גם את טובת הציבור".

עוד אומר סולברג, כי המחוקק נמנע מלהחריג תאגידים מאלו היכולים לעשות שימוש במסלול המקוצר - ובית המשפט ודאי שלא יעשה זאת במקומו. המסלול אינו עוקף את סמכות עורכי הדין, שכן החקיקה בעניינו מאוחרת לחוק לשכת עורכי הדין ולכן יכולה לגבור עליו. לסיום מעיר סולברג, כי הלשכה השתהתה בהגשת עתירתה.

המשנה לנשיא מרים נאור והשופט צבי זילברטל הצטרפו לפסק דינו של סולברג. את לשכת עורכי הדין ייצגו עוה"ד גיא נוף, רונן בר-און ותום שפלר; את המדינה ייצג עו"ד שרון רוטשנקר; ואת הכנסת - ד"ר גור בליי.