ח"כ סתיו שפיר, שהייתה ממובילי המחאה החברתית לפני כשנתיים, טענה אז כי ההמנון הלאומי של ישראל הוא גזעני. כך העידה פעילת שמאל שדבריה מצוטטים בספר חדש שיצא לאחרונה לאור.
בספר 'רוטשילד - כרוניקה של מחאה' משרטט העיתונאי אשר שכטר את התפתחות המחאה מתחילתה ועד להפגנות מאות האלפים.
בין הראיונות הרבים שעשה לצורך כתיבת הספר היה גם ראיון עם שרון שחף, שהייתה היועצת האסטרטגית של פעילי המחאה.
"אני אשת חד"ש. אני לא שרה את התקווה. אני עומדת, לא שרה. אבל לא הזיז לי שישירו את זה בהפגנה. הסטודנטים דרשו את זה כמה שעות לפני ההפגנה וסתיו התחילה לבכות ולומר שזה שיר גזעני. ממש כעסתי. אמרתי לה מה, את חושבת שאת יותר שמאלנית ממני שאת בוכה? אני לא יודעת שיש ערבים בקהל?".
הוויכוח בנושא שירת ההמנון בין מובילי המחאה החל לאחר שאיציק שמולי, אז יו"ר ועדי הסטודנטים והיום חברה של שפיר לסיעת העבודה בכנסת, התנה את השתתפות הסטודנטים בהפגנה בהנפת דגל ישראל ובשירת ההמנון בסופה של ההפגנה.
"שעות לפני ההפגנה התרחש מאחורי הקלעים ויכוח שהכתיב במידה רבה את אופיה וכמעט פגע במידת ההצלחה שלה. שמולי, שהפעם הורשה לנאום בעצרת המרכזית, הטיל אולטימטום: ללא דגל ושירת התקווה בסוף העצרת, הסטודנטים לא משתתפים. הדבר הוביל לויכוח עצום, בעיקר בין שמולי לסתיו שפיר, שלקחה את העניין ללב ואיימה לפרוש. "לא הייתה לי בעיה עם הדגל, הייתה לי בעיה עם התקווה", היא אומרת. "לא כל אזרחי המדינה יהודים", לשון הספר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה