ישראל מובילה בפער גדול בין מדינות OECD בתקציב לבתי המשפט כשיעור מהתמ"ג, ובמקביל - נמצאת במקומות האחרונים באורך הממוצע של ניהול הליך אזרחי. כך קובע דוח שפרסם (21.6.13) הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח.
בתי המשפט הישראלים מקבלים למעלה מ-0.8% מהתמ"ג. בסלובניה שבמקום השני השיעור הוא 0.5%, ובפולין שבמקום השלישי - 0.4%. בשורה של מדינות מפותחות מוקצבים לבתי המשפט רק 0.1% מהתמ"ג: יפן, נורבגיה, אוסטרליה, איסלנד, דנמרק, אירלנד ואנגליה.
למרות הקצבה ניכרת זו, נדרשים בישראל 890 ימי עבודה לסיום הטיפול בהליך אזרחי בערכאה הדיונית ובערכאת הערעור. נתון זה מציב את ישראל במקום ה-33 מבין 35 מדינות OECD, כאשר אחריה ניצבות רק איטליה (1,120 יום) וסלובניה (1,290 יום). הממוצע בכל מדינות הארגון הוא 506 יום, כך שבישראל הזמן גבוה ב-76%. בתחום זה מובילות ניו-זילנד (218 יום), נורבגיה (280 יום) ורוסיה (281 יום).
בבחינת הזמן הדרוש בערכאה הדיונית בלבד, מצבה של ישראל מעט טוב יותר והיא מדורגת במקום ה-29 עם 294 יום. הממוצע הוא 238 יום, ולפיכך כאן בישראל נדרשים 23% יותר ימים. במדידה זו מובילות יפן (107 יום), שווייץ (131 יום) ודרום קוריאה (144 יום).
עורכי המחקר אומרים, כי למערכת משפט אזרחי יעילה יש תרומה רבה לכלכלה, במיוחד בנושאים של שמירה על קניין רוחני ואכיפת חוזים. תחומים אלו מעודדים יצירת קשרים כלכליים ומסייעים לתחרות, לחדשנות, לפיתוח שווקים פיננסיים ולצמיחה. לעומת זאת, סחבת בהליכים המשפטיים מהווה נטל על המשק. המחקר מציע שורה של אמצעים להגברת יעילות בתי המשפט בתחום האזרחי:
* הגדלת התקציב המיועד למחשוב בתי המשפט.
* ניהול פעיל של התקדמות ההליך בידי בתי המשפט.
* הפקה שיטתית של נתונים סטטיסטיים בידי בתי המשפט.
* קיומם של בתי משפט המתמחים בתחום הכלכלי.
* מתן סמכויות לנשיא בית המשפט גם בתחומי המינהל והכספים.
עוד אומרים המחברים, כי ניתן להפחית את מספר ההליכים ובכך לייעל את המערכת. לצורך כך נדרשים רגולציה ברמה גבוהה, יישום יעיל ומהיר של המדיניות, יושרה של המגזר הציבורי ופתיחת שכר טירחתם של עורכי הדין למו"מ חופשי. ממצא נוסף הוא, שאם ניתן לצפות בצורה סבירה מה יהיו החלטותיה של ערכאת הערעור - דהיינו: קיימת מדיניות שיפוטית ברורה - יורד מספרם של הערעורים וכך גוברת יעילותה של המערכת המשפטית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה