אחות שהותקפה במהלך עבודתה בבית החולים זיו בצפת לא תקבל פיצוי על הנזק הנפשי שנגרם לה. שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, קיבל את עמדת המדינה, לפיה לא הופרה חובת הזהירות הקונקרטית כלפי האחות.
תקוה ניסן הותקפה בשנת 2005 במחלקה הפנימית של בית החולים בידי קרובים של מטופלת, ובין היתר הוטחה לרצפה וספגה בעיטות. בתי משפט השלום והמחוזי דחו את תביעתה לאחר שקבעו, כי בית החולים פעל כשורה כאשר הציב שלושה מאבטחים, לא ניתן היה לצפות את התקיפה המדוברת וגם אם היה מאבטח באותה קומה - הוא לא יכול היה למנוע אירוע ספונטני וקצר זה.
זילברטל דחה (19.6.13) את בקשתה של ניסן לערער על ההחלטה, באומרו שאין זה אחד המקרים הנדירים המצדיקים דיון בגלגול שלישי. לגופם של דברים אומר זילברטל, כי לא הוכח שהופרו הנהלים למניעת אלימות בבתי החולים או שנהלים אלו אינם סבירים. הוא אינו מביע דעה בשאלה האם היה מקום שלא להכניס את הקרובים מחוץ לשעות הביקור כאשר מדובר בחולה ששכבה על ערש דווי, באומרו שאין קשר משפטי בין שעות הביקור לבין התקיפה.
זילברטל מסכם: "על-אף האירוע החמור עד למאד שהתרחש ושבמהלכו הותקפה המבקשת באכזריות רבה, איני סבור כי על-פי הראיות ונתוני המקרה היה מקום להגיע למסקנה שונה מזו שאליה הגיעו בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. המשיבים היו מודעים לחובתם להיערך לאפשרות שתתבצענה תקיפות אלימות של צוות רפואי מצד בני משפחה של חולים. הם נקטו בצעדים מסוימים לקדם את פני הרעה. אלא שכאמור החובה אינה לתוצאה אלא למאמץ, ולא הוכח כי האמצעים לא היו סבירים בנסיבות הענין, הן בהתחשב באופי המקום והן בהתחשב בנסיבות המקרה הקונקרטי". ניסן יוצגה בידי עו"ד מ' זנטי, והמדינה - בידי עו"ד א' ברנר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה