משרד הפנים רשאי לסרב להעניק אזרחות מכוח חוק השבות למי שהורשע בפלילים, גם שנים רבות לאחר שסיים לרצות את עונשו. כך קובעת (יום ג', 18.6.13) המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור.
אדוארד מרמלשטיין, אוקראיני שאינו יהודי, הוא בעלה של אניטה מרמלשטיין, יהודייה שעלתה ארצה בשנת 2010. הוא ביקש לקבל אזרחות ישראלית לאחר שזו ניתנה לאשתו, אך משרד הפנים סירב משום שמרמלשטיין הורשע בשנת 1997 בניסיון לרצח ונדון לשמונה שנות מאסר, מתוכן ריצה 5.5 שנים. מרמלשטיין טען, כי יש להביא בחשבון שחלפו עשר שנים מאז שוחרר ממאסרו ואת השיקום שעבר, ואף את העובדה שבית המשפט ברוסיה מחק לבקשתו את הרשעתו.
שר הפנים דאז, אלי ישי, דחה את בקשתו של מרמלשטיין בשל עברו הפלילי, אם כי הודיע שיהיה מוכן לשקול שוב את הנושא בעוד שנתיים. לדברי ישי, קיים "חשש מבוסס כי מן העותר נשקפת סכנה לשלום הציבור בישראל".
נאור אומרת: "לעותר עבר פלילי. הוא הורשע במדינת מוצאו בניסיון לרצח. על כן היה רשאי השר, בגדר הסמכות שניתנה לו, לסרב לבקשת העותר... חלוף הזמן אינו מעיד בהכרח על כך שמן העותר לא נשקפת עוד סכנה לציבור, בפרט לאור החומרה היתרה של המעשים בגינם הורשע בעברו". בהחלטה זו מסתמכת נאור על פסק דינו של בג"ץ בעניינו של המאפיונר מאיר לנסקי, כאשר דחה בשנת 1972 את בקשתו לקבל אזרחות ישראלית.
נאור מוסיפה: "העבירה שביצע העותר היא חמורה עד מאוד, מן החמורות שבספר החוקים. מדובר בניסיון לרצח, אשר תוכנן מראש, ואשר בוצע תוך נקיטת אלימות. משום כך נקבע כי לא ניתן להיעתר לבקשת העותר כעת... משמדובר במעשים בדרגת חומרה כזו, אין בהחלטת שר הפנים כי לעת הזו נשקפת מן העותר סכנה לציבור חוסר סבירות המצדיק את התערבותנו".
עוד קובעת נאור, כי מחיקת ההרשעה אינה מונעת משר הפנים להתחשב בעברו הפלילי של מרמלשטיין. חוק השבות "אינו דורש כי אדם יורשע בפלילים על-מנת שייקבע כי הוא בעל עבר פלילי. שר הפנים רשאי להסתפק בראיות מינהליות ברורות לצורך קביעה כי לאדם עבר פלילי, ואין הוא נדרש בהכרח להמציא פסק חוץ המרשיע אדם".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה