המדינה תשלם למתלונן בשל הסחבת בטיפול

בהחלטה יוצאת דופן חייב בית המשפט העליון את המדינה בתשלום הוצאות לאזרח, בשל הזמן הרב שחלף בין המועד בו הגיש תלונה למשטרה לבין מועד קבלת ההחלטה לגביה.

סמיר איוב התלונן בינואר 2011 על כך שהותקף בידי בני משפחה מסוימת ביישוב נחף שבצפון הארץ. במאי 2013 החליטה פרקליטות מחוז חיפה לסגור את התיק מחוסר ראיות. איוב עתר לבג"ץ עוד בסוף 2012, בבקשה לחייב את רשויות החקירה לקבל החלטה בנוגע לתלונתו, והתיק נסגר בעוד עתירתו תלויה ועומדת.

לאור קבלת ההחלטה קבע (13.6.13) בג"ץ, כי דין העתירה להימחק על הסף וכי איוב יכול לערער עליה. אם זאת, השופטת עדנה ארבל מוסיפה, בהסכמת השופטים סלים ג'ובראן וצבי זילברטל:

"הדעת אינה נוחה מהתנהלות המשיבה בתיק זה... בתגובת המשיבה, כמו גם בהודעותיה המעדכנות, לא נמצא הסבר המניח את הדעת באשר להתמשכות החקירה שנפתחה בעקבות תלונת העותר תקופה כה ממושכת. למותר לציין את המצוקה בה נתון קורבן עבירה אשר בעקבות תלונתו נפתח תיק פלילי והוא מצפה לתוצאת החקירה. ראיתי להשוות מצוקה זו, בהבדלים המחויבים, לאדם המצפה לתוצאות בדיקה רפואית שעשה בבית חולים, והתוצאה מתמהמהת עוד ועוד.

"צריך תמיד לזכור את האנשים שמאחורי הניירות והפניות, אנשים המצפים לתוצאת תלונתם ולעשיית צדק בעניינם. במקרה דנן, אחרי תקופה ארוכה של השלמות חקירה עדיין נדרשו שלושה חודשים נוספים לגיבוש העמדה בעניין שאינו נראה על פניו מסובך ומורכב, ואיני מתעלמת מהעומס בו נתונים גורמי אכיפת החוק וידיהם מלאות העבודה. בנסיבות אלה ראיתי לחייב את המדינה, ולו באופן סמלי, בהוצאות העותר". לאור זאת, חויבה המדינה לשלם לאיוב 3,000 שקל.