בית הדין לעבודה פסק - לאחר דיון לילי ארוך ומתוח - כי ההסתדרות לא תוכל להפעיל שביתה כללית במשק, בשלב זה. בית הדין התיר להסתדרות לקיים שביתת מחאה ל-4 שעות בלבד. המשך הדיון יהא ביום חמישי בערב.
קודם לכן דרש נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר, משר האוצר, בנימין פוטין, ומיושב-ראש ההסתדרות, עמיר פרץ, להודיע לו בכתב עד השעה 20:00 (ביום א'): האם הם מוכנים להקפיא לכמה ימים את הצעדים החד-צדדים בהם הם נוקטים, על-מנת למצות את הניסיונות ליישב את המשבר במשק. זאת, לקראת דיון שזומן לשעה 21:00 (יום א') בבית הדין, בעתירה נגד קיום השביתה הכללית במשק.
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, זומן וחוייב אף הוא להשתתף בדיון, בשל חשיבותו. עדיין לא ברור אם ומתי ייפגשו שר האוצר ויושב-ראש ההסתדרות.
שר האוצר הודיע לבית הדין, כי הוא מוכן להקפיא את החקיקה, אך רק עד ליום רביעי, אז תתקיים הצבעה בכנסת על חוק ההסדרים. בכתב התשובה שהוגש לבית הדין לעבודה [ראו בהרחבה בהמשך], מבקש האוצר כי בית המשפט לא יתערב בהליכי חקיקה. הכוונה להצעת התקציב וחוק ההסדרים, שאמורים לעלות לקריאה ראשונה בכנסת ביום ד' הקרוב בשעות הלילה.
מנגד, הודיעה ההסתדרות כי היא מוכנה לדחות את השביתה, רק בתנאי שהקפאת החקיקה והשביתה יהיו לתקופה של 6 חודשים.
הדיון הלילי
מעט אחר חצות, יצאו נציגי ההסתדרות, משרד האוצר והתאחדות התעשיינים, להפסקה קצרה בדיון הלילי בבית הדין. הנשיא סטיב אדלר העלה אפשרות של שליחת הצדדים לגישור, אך טרם קיבל החלטה בנושא. לאחר ההפסקה, נמשך הדיון בעתירות.
נשיא התאחדות התעשיינים, עודד טירה, אמר בדיון בבית הדין לעבודה, כי כל יום שביתה יעלה למשק כמיליארד ש"ח. אם ייפסקו המים והחשמל כליל, אזי שיעור הנזק היומי יהיה בין 2 ל-3 מיליארד ש"ח.
יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, שלמה שני, אמר כי הוא מקווה שבית הדין יורה על הקפאת הסכסוך לתקופה של חצי שנה, כדי לאפשר לצדדים להגיע להסדר.
העתירות
הצווים שהוציא הנשיא אדלר ניתנו נוכח עתירתם של כמה מהגופים הגדולים במשק לבית הדין הארצי לעבודה, בבקשה לבטל את השביתה הכללית במשק ואת כל הצעדים הארגוניים. עם העותרים נמנים: התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, רשות שדות התעופה, רשות הנמלים, איגוד הבנקים ורכבת ישראל. העותרים מבקשים להוציא צווי מניעה לעובדים חיוניים. בהתאחדות התעשיינים מעריכים שהשביתה תגרום למשק נזק של מיליארד ו-800 מיליון ש"ח, מידי יום.
בעתירת התעשיינים, שהוגשה על-ידי עורכי הדין יוסי גטניו ועופר יוחננוף, מבקשת ההתאחדות להוציא צווי מניעה, שיחייבו את ההסתדרות לבטל כל צעד ארגוני, העלול לשבש את העבודה במפעלי התעשייה, כולל השבתת חברת החשמל, בזק, הנמלים, שדות התעופה, התחבורה הציבורית, המכס והדלק.
בעתירה נטען, כי השביתה הינה שביתה פוליטית, המכוונת נגד חקיקה שהושגה בכנסת, וכי היא פועלת נגד המגזר העסקי, שאינו צד לסכסוך.
כן טוענים התעשיינים, כי כיוון שההסתדרות עתרה לבג"צ כנגד הרפורמה בקרנות הפנסיה [ראו קישור], היא מנועה מליזום שביתה בנושא כל עוד הדיון בבג"צ נמשך. בעתירה זו לבג"צ, טענו התעשיינים, כי הם אינם צד לסכסוך הפנסיה בין ההסתדרות והמדינה.
התעשיינים טוענים גם, כי על-פי צו מניעה שהוציא בית הדין לעבודה עם סיום השביתה בנמלים, מנועים עובדי הנמלים ממילא מלשבות.
עמדת שר האוצר שהובאה על-ידי היועמ"ש
היועץ המשפטי לממשלה, כאמור, נקרא על-ידי נשיא בית הדין הארצי להתייצב אף הוא בדיון, מפאת חשיבותו. בשם היועץ התייצבה מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה, עו"ד נורית אלשטיין, שהציעה את עמדת שר האוצר.
לדברי עו"ד אלשטיין, "החקיקה המתוכננת, אשר במסגרתה ייקבעו התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2004, אמורה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת ביום ד', 5.11.03 בשעות הלילה. ממילא, עד לאותו מועד ניתן להמשיך ולהידבר בלב פתוח בעניינים שיש בהם השלכות על עובדים, במידה שישנם כאלה, לפי עקרונות משפט העבודה".
"אין צריך לומר", מציינת אלשטיין, "כי בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה (והחלטות ממשלה מהוות חלק מהן), והוא נוהג ריסון מרבי עת מוגשת עתירה המכוונת למנוע המשך קיומם של הליכים פנים-פרלמנטריים. הגבלות אותן מטיל בית המשפט על עצמו לעניין ביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה נפרסות גם על הליכים טרום חקיקתיים, שנתפסים כחלק מהליכי החקיקה".
נציגת היועץ מדגישה, כי "מעולם לא נתן בית המשפט העליון כל סעד בידי עותרים, לרבות ההסדרות הכללית, אשר ביקשו לעכב הליכי חקיקה".
שר האוצר: מדובר בנושאים שמתחום קביעת המדיניות
המסורה בידי הממשלה ולא בנושאים מתחום יחסי העבודה
מעבר לכך, קבע זה מכבר בית המשפט העליון: "לא מצאנו הצדק ליתן את הסעדים המבוקשים בעתירה. אין זה מדרכו של בית משפט זה להתערב בהליכי חקיקה המתנהלים בכנסת ישראל, ואין מקרה זה שלפנינו עשוי לשמש חריג לכלל זה, על אחת כמה וכמה, שעה שהליכי החקיקה מצויים עתה בעיצומם, יתר על כן, העתירה מוגשת בעוד שהליכי החקיקה מצויים בקריאה ראשונה, ומכאן שהידרשות לתוכנה של החקיקה המוצעת מוקדמת היא בכל מקרה".
"עמדת שר האוצר, אשר קיים מספר לא מבוטל של פגישות עם יו"ר ההסתדרות, הינה כי הנושאים שעלו במהלך אותן ישיבות אינם במגרש יחסי העבודה והינם מתחום קביעת המדיניות אשר מסורה בידי הממשלה בכובעה השלטוני ולא בכובעה במעסיק. לפיכך, אין מדובר בסכסוך עבודה אשר מוגן על-ידי משפט העבודה ואשר לגביו יש מקום למצות הליכי יישוב סכסוכים כנהוג וכמקובל ביחסי עבודה".
"עם זאת, שר האוצר, בתוקף אחריותו הציבורית-ממלכתית, ביקש לעשות כל אשר לאל ידו כדי למנוע את השביתה, אשר אינה לגיטימית כלל בשים לב לאמור לעיל, וקיים מפגשים כאמור. הוא נכון להמשיך ולהידבר כאמור".
לסיכום, מציינת אלשטיין, כי "אי-קיומה של הצבעה כאמור [בקריאה ראשונה] ודחיית גיבוש התקציב האמור, יפגעו קשות בגיבוש התקציב. השלכות פגיעות אלו הינן רחבות-היקף ועלולות לגרום לאי-יציבות בשווקים הבינלאומיים בנוגע למעמדה הכלכלי הבינלאומי של המדינה וכן לערעור של ממש ביציבות המשק המקומי".
הממשלה אישרה פה אחד הוצאת תקנות לשעת חירום
הממשלה אישרה פה-אחד, במשאל טלפוני שקיימה, הפעלת תקנות לשעת חירום, שיחייבו אלפי עובדים חיוניים במשק שלא להשתתף בשביתה הכללית. בין היתר, יחוייבו להתייצב במקומות עבודתם אנשי חברת החשמל, בזק, מקורות, בתי הזיקוק, ומערכת הבריאות [ראו ידיעה בנפרד].
ס"ק 13/03, 14/03 איגוד לשכות המסחר ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה