רמה של גן

עיריית רמת גן ועו"ד אברהם סנדרוביץ ישלמו כל אחד 25,000 שקל לגיל משה, בשל פעולות גבייה בלתי חוקיות שביצעו נגדו ושהגיעו עד כדי איום לפרוץ לדירתו. כך קבעה (יום א', 9.6.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן.

בפברואר השנה הגיעו מעקלים לביתו של משה, והדביקו על דלתו התראה ולפיה יפרצו לדירתו אם לא ישלם מיד חוב בסך 647.28 שקל. מדובר היה בדוח תעבורה משנת 1999, שסכומו המקורי היה 70 שקל. הדוח נרשם לרכב שבבעלות חברת עמית, בה היה משה שכיר, והוא מעולם לא נהג בו. פניות עורך דינו של משה לעירייה לא זכו למענה, ובשל כך הגיש עתירה מינהלית נגדה. העירייה לא השיבה גם לעתירה, ובמקום זאת ביקשה לדחותה על הסף.

אגמון-גונן אומרת, כי מוטב היה שהעירייה כלל לא תעלה את הטענות שהעלתה בבקשתה. בין היתר טענה העירייה, כי עמדו לרשותה 45 יום להשיב לפנייתו של משה. על כך אומרת אגמון-גונן:

"משאירים לאדם הודעה כי אם לא ישלם יפרצו לביתו והוא אמור לחכות 45 ימים בהם עלולים לפרוץ לביתו ולהמתין לתשובת העירייה?! אזרח המכבד את החוק ומקבל מכתב ממשרד עורכי דין לפיו יפרצו לדירתו, אינו יכול להמתין ולו יום אחד בטרם יפנה. העירייה יכולה הייתה לעכב את הליכי הגבייה, להודיע לעותר כי עד לבירור העניין לא יפרצו לביתו ואז יכולה הייתה לבדוק את העניין או להגיב תוך 45 יום כנדרש. אולם לא ניתן מחד, לאיים על האזרח בפריצה לביתו ומאידך לטעון שעליו להמתין 45 יום".

טענה שנייה של העירייה הייתה, כי הליכי הגבייה בוצעו נגד חברת עמית ולא נגד משה. אגמון-גונן מגיבה באומרה, כי לנוכח העובדה שההתראה הודבקה על דלת דירתו של משה, "טענה זו הינה כה אבסורדית שקשה להתייחס אליה".

אגמון-גונן החליטה לחייב את העירייה וסנדרוביץ, אשר פעל מטעמה והפעיל את הגובים, בתשלום הוצאות גבוהות בהרבה מאלו שהוציא משה בפועל (12,000 שקל). "השבת ההוצאות שהיו בפועל לעותר בלבד תעביר מסר כי אין להקפיד הקפדה ישירה בהליכים אלו ולכל היותר כאשר יקום העותר ויעשה את המאמץ ויגיש עתירה ישפו אותו על הוצאותיו וזאת ותו לא", מנמקת אגמון-גונן. "רק הוצאות מוגברות יבהירו כי טרם פתיחה בהליכי גבייה מינהליים יש לערוך את כל הבדיקות הנדרשות ולהקפיד הקפדה יתרה. כן יש לשקול האם פריצה לדירה היא הליך הגבייה המנהלי הראוי לחוב של 600 שקל". משה יוצג בידי עו"ד יהודה זינגר, והעירייה וסנדרוביץ - בידי עו"ד נגה וייסמן.