"לא כולם רוצים מדריך תיירים"

ממצאי מחקר חדש מלמדים, כי תיירים מעדיפים לסייר באתרים בהם מוצגים מיצגים היסטוריים ללא מדריך, מכיוון שההדרכה גורעת, לדעתם, מחוויית הביקור באתר. המחקר נערך על-ידי סטודנטית לתואר שני, אביטל בירן, בוגרת המחלקה לניהול עם התמחות במלונאות ותיירות וכיום סטודנטית לתואר שני בבית הספר לניהול באוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר, בהנחיית פרופ' אריה רייכל ודר' יניב פוריה, נערך בבית אנה פרנק, אתר היסטורי פופולרי בקרב אוכלוסיית המבקרים באמסטרדם. במחקרה, חקרה בירן גישות חדשניות להתנהגות מבקרים באתרים היסטוריים. היא בחנה האם הקשר בין הפרט למיצג, קרי תפיסתו את האתר וההיסטוריה המוצגת כחלק ממורשתו האישית הינה רלוונטית לניהול אתרים היסטוריים.

במסגרת מחקרה, העבירה בירן שאלונים ל-374 מבקרים באמסטרדם במהלך חופשת הקיץ. "רצינו לבדוק את ציפיותיהם של המבקרים באתר מחוויית הביקור" אומרת בירן. הממצאים העלו, כי חלק ניכר מקהל המבקרים ציפו לחוויה רגשית באתר, ולא רק לסמן את האתר שאבחנה זו הינה בעלת חשיבות רבה, וזאת משום שהתובנה הקיימת כיום בקרב מנהלי אתרי היסטוריים היא שהמבקר מגיע בראש ובראשונה כדי ללמוד.

הממצא המפתיע ביותר מבחינה ניהולית הוא, שקיים קשר בין תפיסת התייר את האתר כחלק ממורשתו לבין הרצון להיות מונחים על-ידי מדריך בעת הביקור באתר. בניגוד לדעה הרווחת בספרות, אשר רואה במדריך מרכיב מהותי וחשוב לחוויית הביקור, מחקר זה מלמד, כי אותם מבקרים אשר מעוניינים לחוות חוויה רגשית אינם מעוניינים בשירותי מדריך מכיוון שזה פוגע בחוויית הביקור.

באוניברסיטת בן-גוריון מדגישים, כי מחקר זה תומך בממצאים קודמים שנערכו בכותל ובמצדה וממחיש את החשיבות והצורך בבדיקת הקשר בין הפרט למיצג ההיסטורי ככלי לניהול מרחבים היסטוריים. דר' פוריה טוען, כי תפיסת המורשת המוצגת על-ידי המבקר צריכה להוות כלי לפילוח המבקרים באתר ואל למנהלי אתרים היסטוריים להתעלם ממנו.

פרופ' אריה רייכל אמר, כי הוא סבור שבמידה וממצאים אלה יוכחו באופן גורף, מפעילי אתרי תיירות היסטוריים יצטרכו לבחון מחדש את עקרונות הניהול על-מנת להתאים אותן למבקרי האתר. ממצא זה יוכל להעלות את רמת שביעות הרצון של המבקרים וכן להפחית את הוצאות הניהול השוטפות של המקום. דיקן בית הספר לניהול באוניברסיטה, פרופ' עמוס דרורי, מסר כי למחקר זה תהיה השפעה מעשית ויישומית בענף התיירות.