ראש לשכתו של פוטין, אלכסנדר וולושין - התפטר

אחד ממעצבי המדיניות הבולטים ביותר ברוסיה בעידן הנשיא פוטין, אלכסנדר וולושין, הודיע השבוע על התפטרותו מתפקידו כראש לשכתו של פוטין. בכך, תם עידן ברוסיה, כאשר אחרון הבכירים ששירתו תחת ילצין הלך הביתה, ובכך נותק סופית הקשר בין הנשיא פוטין לבין אלה שתכננו והוציאו לפועל את בחירתו כיורשו של ילצין.

קבוצת קציני הצבא והק.ג.ב., המזוהה עם פוטין (ה-"סילוביקי" כמו שהם מכונים ברוסיה, "אנשי הכוח" בתרגום חופשי), יכולה לרשום לעצמה ניצחון נוסף במאבקה על השליטה בקרמלין, וזאת כחלק מתפיסתה הכוללת הדוגלת במיזעור השפעתם של הכוחות והאישים הליברלים בקרמלין, כצעד חשוב בדרך לחלוקה מחודשת של אותו רכוש מדינה שהופרט בשנות ה-90 לאחר קריסתה של ברית המועצות.

וולושין המתפטר היה אחד מאלה שדחפו להפרטה ופעל רבות לטובת אילי ההון הרוסים. הוא התנגד נמרצות למתקפה רשמית כנגד חברת "יוקוס", שהגיעה לשיאה בשבוע החולף עם מעצרו של נשיא החברה מיכאיל חודרקובסקי והקפאת חלק גדול ממניותיה.

יתירה מכך, מגורמים שונים נמסר כי וולושין עצמו הוא שהזהיר את חודרקובסקי לבל יעשה ניסיון לצאת את רוסיה בעת הזו.
עוד מסרו הגורמים, כי וולושין התפטר מייד לאחר מעצרו של חודרקובסקי לפני כשבוע, אולם פוטין הודיע על-כך רשמית רק ביום חמישי האחרון (30.10.03).

אנטולי צ'ובייס, שנחשב לאדריכל תוכנית ההפרטה הרוסית, הגיב על ההתפטרות באומרו, כי זהו "צעד רע ומדאיג ביותר", המהווה איתות אזהרה לכך שייתכן מאוד שהממשלה עומדת לסגת מערכים דמוקרטיים בסיסיים, כמו גם מערכים של כלכלה חופשית. ברוח זו, הגיב גם בוריס נמצוב, מנהיג אחת מתנועות האופוזיציות, שבין השאר מומנה על-ידי חודרקובסקי.

וולושין, שפעל בעיקר מאחורי הקלעים, נחשב לאיש עתיר ניסיון שניווט את דרכו של פוטין במרבית המשברים שנקלע אליהם במהלך כהונתו, ובין השאר נחשב גם למי שעמד מאחורי ההסכם הלא כתוב בין פוטין לאילי ההון הרוסים, זמן קצר לאחר הבחירות בשנת 2000. בהסכם, הבטיח הנשיא שלא "לבחון" מחדש את מדיניות ההפרטה, בתנאי שאילי ההון ישאירו את עצמם ואת כספם מחוץ לפוליטיקה.

רבים מעריכים, כי המהלך האחרון של התפטרותו של וולושין, בד-בבד עם הסלמת המאבק בטייקונים של רוסיה, מוכיחים כי פוטין, הצפוי לזכות בבחירות המתקרבות בקלות (מהלכיו האחרונים רק חיזקו את התמיכה בו בקרב ההמונים), מרגיש כי הוא וחבריו קציני הצבא והק.ג.ב. לשעבר, כבר חזקים דיים כדי "לשחרר את חבל הטבור" מאנשי ילצין, שהביאו את פוטין עד הלום, ולהתחיל לנהל את העניינים כראות עיניהם, על-פי דוקטרינה מסודרת שפיתחו, ובראשה חלוקה מחדש של העושר, והשתלטות המדינה על חלק נרחב יותר בפעילות הכלכלית של המשק.

ברחבי העולם המערבי, למותר לציין, עקבו בדאגה גם אחר התפתחות זו, שאף היא צפוייה להמשיך ולערער את הכלכלה הרוסית, על חברותיה הפרטיות שיכולות בהחלט להתחיל לחוש עצמן מאויימות מהמהלכים האחרונים.