מי מחליט על אבחון המוות?

קיים צורך בהסכמה בינלאומית לגבי מתי וכיצד יש לאבחן מוות. כך לטענת שני רופאים מובילים בתחומם. במסגרת כינוס אירופי לרופאים מרדימים, הם הדגישו כי השיפורים בטכנולוגיות הקיימות כיום משמעותם שהקו המפריד בין חיים למוות פחות ברור מבעבר.

הם קראו לפרסום קווים מנחים מדויקים יותר ולמחקרים נוספים שימנעו את התרחישים הנדירים של אנשים המוכרזים כמתים ומאוחר יותר מתברר כי הם חיים.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) החל כבר לפתח טיוטא בנושא.

ברוב המקרים בבתי החולים, אנשים מוכרזים כמתים רק לאחר שהרופאים בחנו את ליבם, ריאותיהם ואת התגובה שלהם לגירויים, וקבעו כי אין קולות של פעימות לב ונשימה ואין תגובה נראית לעין לעולם החיצון.

אך על-פי ד"ר אלכס מנרה, רופא מרדים ויועץ בבית החולים פרנצ'יי שבבריסטול, קיימים יותר מ-30 דיווחים בספרות המקצועית המתארים אנשים שמותם נקבע אך מאוחר יותר התברר שהם חיים, ומקרים אלו הם שהביאו את המדענים לשאול את עצמם אם ניתן לשפר את אבחון המוות.

בכינוס של החברה האירופית לרפואה מרדימה אמר, כי בחלק מהמקרים רופאים צריכים להתבונן בגוף החולה לאורך זמן ממושך יותר לפני שהם מכריזים עליו כמת. כמו-כן ציין כי בכוונתו לקרוא לפיתוח קווים מנחים עליהם תהיה הסכמה בינלאומית כדי להבטיח שרופאים יתבוננו בגוף החולה חמש דקות כדי לא לפספס חולה שליבו או ריאותיו מתאוששים.

חמש דקות ללא זרימת חמצן

ד"ר ג'רי נולן, יועץ במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים רויאל יונייטד שבבאת', אמר כי גם בבתי החולים, היכן שקיים מעקב צמוד אחרי החולים, ולאחר שניסיונות החייאה נעשו כראוי, המתנה של חמש דקות בהתבוננות בגוף החולה היא רעיון טוב ויעיל.

ישנן ראיות שמראות כי ברגע שעוברות חמש דקות ללא זרימת חמצן למוח, מתרחש כבר נזק קבוע לתאי המוח. בהקשר זה, במסגרת הכינוס, ריצ'רד ולרו, פרופ' להרדמה באוניברסיטת ברצלונה, הזכיר את התרחיש הנדיר ביותר של חולים בטיפול נמרץ שליבם וריאותיהם המשיכו לתפקד בעזרת המכשירים. בתרחישים כאלו, הרופאים משתמשים בקונספט של מוות מוחי ולעתים קרובות מבצעים בדיקות נוירולוגיות כדי לעקוב אחר הפעילות במוחם של החולים.

אך הקריטריונים לקביעת מוות מוחי משתנים במעט לאורך מדינות העולם.

בקנדה, לדוגמה, יש צורך ברופא אחד כדי לאבחן מוות מוחי. בבריטניה בשני רופאים, ובספרד שלושה רופאים נדרשים כדי לקבוע מוות מוחי. מספר הבדיקות הנוירולוגיות שיש לבצע משתנה גם הוא כמו גם משך הזמן הנדרש להתבוננות בגוף לפני ההכרזה על המוות.

זוהי הסיבה לכך שפרופ' ולרו קרא לביצוע מחקרים נוספים שיתמכו בהסכמה עולמית על הגישה הנכונה ביותר לקביעת מוות מוחי.