ברמן לא הפרה את זכויות "לחם עינן"

מאפיית ברמן לא הפרה ב"לחם לעניין" את זכויותיה של מאפיית אנג'ל ב"לחם עינן". כך קובע (יום ה', 30.5.13) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בדחותו את ערעורה של אנג'ל על דחיית תביעתה נגד ברמן.

שני המוצרים עשויים מגרעיני חיטה טרום-נבוטה. אנג'ל הייתה הראשונה לשווק לחם כזה, והיא טענה שהלחם המתחרה של ברמן מהווה גניבת עין, וכן הפרת סימן מסחר, עשיית עושר ולא במשפט ושורה של עוולות נוספות. ברמן טענה, כי התביעה "היא ניסיון פסול של אנג'ל לשמור לעצמה מעמד מונופוליסטי ולפגוע בקיומה של תחרות הוגנת ויעילה בין הלחמים מחיטה טרום נבוטה".

פסק דינו של עמית עוסק בעיקרו בעוולת גניבת העין, שהיא העילה המרכזית שהעלתה אנג'ל. הוא מזכיר, כי עוולה זו מורכבת משני גורמים: המוניטין שרכש היצרן והחשש להטעיית הציבור. תחילה מסיק עמית, כי מוניטין יכול להיות שייך גם למוצר ספציפי ולא רק ליצרן. "בהינתן מצב של הטעיה, הגנה על שני סוגי המוניטין עולה בקנה אחד עם הרציונאל שבבסיס עוולת גניבת עין, שהוא הגנה על זכותו הקניינית של התובע במוניטין אשר רכש", הוא אומר.

ואולם, ממשיך עמית, אנג'ל לא הוכיחה ש"לחם לעניין" מטעה את הציבור לחשוב שהוא רוכש את "לחם עינן". עמית עומד בהרחבה על ההבדלים באריזותיהם של שני המוצרים (ומעיר, שהדמיון בצלילי שמותיהם מאבד ממשמעותו שכן הלקוח בוחר את המוצר מן המדף). מבחן החזות והצליל הוא העיקרי בעוולת גניבת העין, אומר עמית, ובמבחן זה - השוני בין המוצרים עולה על הדמיון. אמנם, מוסיף עמית, הדעת אינה נוחה מכך שברמן בחרה דווקא בשם הדומה לזה של אנג'ל, אך אין בכך כדי להוכיח שהיא התכוונה להטעות של הלקוחות ולהביא לכך שיחשבו שהם רוכשים את המוצר של אנג'ל.

עוד דוחה עמית את הטענה בדבר הפרת סימן מסחר, בציינו שמדובר בשמות דומים אך לא זהים, ולכן היה על אנג'ל להוכיח שיש חשש להטעיית הלקוחות. גם כאן יש תחושת אי-נוחות, אך אין מדובר בדמיון המגיע לכדי הפרה, קובע עמית. אגב כך דוחה עמית את טענת ברמן, לפיה המילה "עינן" כלל לא הייתה כשרה לרישום לסימן מסחרי, בהיותה שם מקראי: "ראוי לבעלי הדין שידבקו בטיעונים ענייניים ורציניים, ולא יעלו טענות מן הגורן, מן היקב ומחצר עינן, הגובלות באבסורד".

השופט יורם דנציגר הוסיף מספר הערות. הוא אומר, כי ייתכנו מקרים בהם מבחן הצליל יופעל גם לגבי מוצר הניטל מן המדף, וכי ייתכנו מקרים בהם יחויב בפיצוי מי שבוחר שם הדומה מאוד לשם קודם שהוא שרירותי ומומצא, ושאין לו קשר למאפייניו של המוצר. השופט אליקים רובינשטיין הצטרף לפסק דינו של עמית ולהערותיו של דנציגר.

אנג'ל יוצגה בידי עוה"ד אורי קסיר ונרדה בן-צבי, וברמן - בידי עוה"ד בנימין שגיא וגיא שגיא. בית המשפט העליון נמנע מלפסוק הוצאות לטובת ברמן, בשל הסתייגותו מהשימוש שהיא עושה במילה "לעניין".