יד ושם יערוך ביום א' טקס להענקת אות חסידי אומות העולם

יד ושם הודיע, כי ביום ראשון (2.11.03) בשעה 11:30, יערוך טקס הענקת אות חסידי אומות העולם למשפחת דנילוק מפולין: ההורים אנה וולודזימיאז ובתם לובה דנילוק. הטקס ייערך במעמדו של מנכ"ל יד ושם, ישי עמרמי.

את האות והמדליה יעניק יד ושם לבתם ראיסה ברוקובסקה, שגם היא הוכרה כחסידת אומות העולם. בטקס ישתתפו בתם של אחד הניצולים שהצילה משפחת דנילוק, אתי נצר-ברמן, ועשרות בני משפחה.

על-סמך עדותה של אתי נצר-ברמן ועל סמך עדות משנת 1948 שנמסרה על-ידי פלט לופאטא, אחד הניצולים, החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם להכיר בשני ההורים אנה וולודזימיארז ובבתם הבכורה לובה, אשר השפיעה על הוריה להגיש עזרה לכל הארבעה, כחסידי אומות העולם. כמו-כן הוחלט להכיר בבתם ראיסה שהשתתפה במעשה ההצלה ואף נפצעה קשה באותה תקרית.

ביום 8.1.43 נשמעה דפיקה על דלת בית משפחת דנילוק, שהתגוררה בכפר סלוניצקי (נפת ביאליסטוק), פולין. בפתח עמדו שני צעירים יהודים בגיל 23-25 אשר מחוסר ברירה החליטו לפנות לאנשים בלתי מוכרים ולבקש מחסה. הם הוכנסו פנימה והמראה שלהם העיד על מצבם - קפואים, מלוכלכים ורעבים.

המשפחה הכניסה אותם והסכימה להלין אותם. הם סיפרו שברחו מטרנספורט ושמם: פלטר לופאטא ויצחק קוקלימסרי, תושבי העיירה זאבלודוב. הלילה הראשון הפך לעוד לילה וזה לעוד ובהדרגה הפכו לשבועות וחודשים, אחר-כך הצטרפו אליהם עוד שני יהודים, חברים של לופאטא בשם פלינקר משה וברמזון ישראל. וולודזימיאז ואנה דנילוק שוב הסכימו להשאיר את השניים הנוספים ושוכנעו בכך שהעונש עבור הסתרת שני יהודים הוא אותו עונש שמחכה להם עבור הסתרת ארבעה יהודים.

ביום 23.7.1944 הגיע יום השחרור וכל ארבעת היהודים יצאו לחופשי. שכניהם המופתעים של משפחת דנילוק הביעו תדהמה מהולה בכעס שבקרבתם הסתתרו יהודים והם לא ידעו על-כך דבר. אחרי שהחיים חזרו לשגרה היהודים עזבו את המקום.

בחודש מאי 1945 הזמינה משפחת דנילוק את ארבעת הניצולים ועוד קרובים כדי לחגוג את הניצחון על גרמניה. בשעה 23:00, בעיצומה של המסיבה, נשמעו דפיקות בדלת ואל הבית התפרצו חבורת בריונים והתחילו לירות לכל עבר. תוך דקות ספורות הם ערכו טבח בין הנוכחים והרגו במקום שבעה איש, אחרים נפצעו קשה.

כנופיית המרצחים היתה שייכת למחתרת הפולנית (AK) ובמעשה שפל זה הביעה את זעמה על הצלת היהודים. הם גם לא חסו על שני ילדים פולנים בני 7 ו-4 ששכבו במיטה. על הילדים הם שפכו בנזין כמו על תוכן הדירה והציתו אותה. הכל נשרף.

בין ההרוגים היו: בעל הבית וולודזימיאז דנילוק, בתו לובה, פליקר משה ואחדים מבין הנוכחים. בין הפצועים קשה היתה בעלת הבית אנה דנילוק, בתה בת ה-14 ראיסה ובנה בן ה-7. שני היהודים קוקלינסלי יצחק ופלט לופאטא נפצעו, אך הצליחו לחמוק מהמקום. ברמזון ישראל לא היה נוכח באירוע מחמת מחלה וכך ניצל בפעם נוספת. בתו של ישראל ברמזון, אתי נצר-ברמן, מסרה את עדותה, כפי ששמעה בילדותה מאביה. בנותיו של ישראל ברמזון הן אלה שפנו ליד ושם בבקשה להכיר בבני משפחת דנילוק כחסידי אומות העולם.