וינשטיין פרסם כללים להגעה להסדר מותנה

חשוד שסירב לחתום על הסדר מותנה לסגירת התיק נגדו, או שסירב להיענות לאחד מהתנאים להסדר כזה, יועמד באופן אוטומטי לדין. כך קובע (יום ג', 20.5.13) היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בהנחיותיו לביצועו של הסדר מותנה.

הסדר מותנה מביא לסגירת התיק בלא העמדה לדין, לאחר שהחשוד מודה בעבירות המיוחסות לו ומקבל על עצמו אחד או כמה מן התנאים שנקבעו בחוק. האפשרות להפעיל הסדר זה נקבעה בתיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, והנחיותיו של וינשטיין יוצקות תוכן מעשי לתיקון זה.

"השימוש בהסדר נועד לחול על עבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות, הן נסיבות הקשורות לביצוע העבירה והן נסיבות שאינן קשורות בהכרח בביצוע העבירה, לרבות נסיבות הקשורות למבצע העבירה", אומר וינשטיין. הוא מונה את הנסיבות בהן יוכל התובע להציע הסדר מותנה: נסיבות אישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה, תוצאות קלות של העבירה, הודאה מהירה של החשוד ופעולותיו לתיקון המעוות.

כתנאי סף להסדר מותנה, על התובע להחליט שמתחם הענישה הראוי במקרה הנדון אינו כולל מאסר בפועל או עבודות שירות. ההסדר יוצע רק למי שאין לו עבר פלילי בחמש השנים הקודמות ואין תיקי חקירה אחרים הפתוחים נגדו, ורק אם יש ראיות מספיקות להרשעתו של החשוד באותה עבירה.

בין התנאים שניתן לכלול בהסדר: קנס של עד 14,400 שקל, פיצוי באותו סכום לקורבן העבירה, קנס על תנאי למקרה של חזרה על העבירה, שירות לציבור, התנצלות בפני הקורבן, פירוק של בנייה בלתי חוקית ועוד.

וינשטיין מוסיף: "סירב חשוד להסדר או לתנאי מתנאיו, יש להעמידו לדין פלילי לפי טיוטת כתב האישום, זולת אם הובא לידיעת התובע מידע חדש, לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, המוביל למסקנה כי אין ראיות מספיקות לאישום או שאין עניין לציבור בהעמדתו לדין של החשוד". כך יש לעשות גם במקרה בו נחתם הסדר, אך החשוד לא עמד באחד מתנאיו.