ביקשה לתרום כליה ללא תמורה - ובקשתה נדחתה

בג"צ דחה (יום ד', 29.10.03) עתירה נגד ועדת ההערכה הארצית להשתלות במשרד הבריאות, שדרשהה להורות לוועדה לאפשר לעותרת לתרום כליה לחולה במחלת כליות נדירה.

העותרת, עביר זידאני, בת 28, ביקשה לתרום כליה לבן-משפחה רחוק שלה, הסובל ממחלת כליות נדירה וזקוק להשתלת כליה באופן דחוף. בדיקות העלו, כי זידאני היא תורמת מתאימה, מבחינה רפואית, לצרכי החולה.

לטענת זידאני, היא אינה מקבלת ואין בכוונתה לקבל כל תמורה עבור תרומת הכליה, והחלטתה מבוססת על נימוקים דתיים של מסירות, עזרה לזולת והצלת חיים.

זידאני פנתה לוועדת ההערכה הארצית במשרד הבריאות, שהיא הגוף המוסמך לאשר תרומת איברים מהחי, לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות.

ועדה זו מורכבת מרופא מומחה בעל ותק של שש שנים לפחות, פסיכולוג או פסיכיאטר, עובד סוציאלי, משפטן ורופא מומחה נוסף.

תפקיד הוועדה הוא לוודא, כי לא ניתן תגמול כספי או חומרי אחר עבור תרומת אברים, כדי למנוע תופעות של סחר באיברים, וכן לוודא כי התורם הבין והפנים את מהות ההליך ומשמעותו ונתן "הסכמה מדעת" לכריתת האיבר מגופו.

למטרה זו, נעזרת הוועדה בהערכה פסיכו-סוציאלית ודוח שניתן בידי פסיכיאטר, ומטרתו לוודא "כשירות פסיכו-סוציאלית ומשאבים פנימיים ומשפחתיים/חברתיים להתמודד עם תהליך התרומה וההשתלה", וכן באיבחון פסיכולוגי של התורם.

בקשתה של זידאני נדחתה על-ידי הוועדה, בהתבסס על דוח בדיקה פסיכיאטרית של זידאני והערכה פסיכו-סוציאלית שלה.

בהחלטתה קבעה הוועדה, כי "ראיינו את התורמת והתרשמנו מהעדר מוטיבציה משכנעת בשיקוליה של התורמת. שיקולי התורמת אינם נראים מעמיקים. חברי הוועדה התרשמו מהדוח הפסיכו-דיאגנוסטי, שהביא לתשומת ליבם את העובדה שהתורמת חסרת משאבים להתמודדויות קשות וקבלת החלטות. על-כן, החליטה הוועדה כי התורמת אינה בשלה במצבה הנוכחי לעבור את תהליך ההשתלה. לא ברור לחברי הוועדה האם בקשת התרומה אינה מושפעת מלחץ חיצוני לתרומה".

זידאני טענה, באמצעות עו"ד רוסתום גדבאן, כי החלטת הוועדה לוקה בחוסר סבירות, מפלה את זידאני לרעה ביחס למבקשים אחרים, ומסתמכת על חוות דעת פסיכו-דיאגנוסטית היא מוטה, שכן הראיון עם העותרת נערך בעברית, בעוד שפת האם של זידאני היא ערבית.

השופט מישאל חשין, שכתב את פסק הדין, דחה כאמור את טענותיה של זידאני.

"החברים בוועדת ההערכה - אנשי מקצוע שהתמחו, כל אחד מהם, בתחומים שונים ומגוונים - אנשים מומחים הם לגוף ולנפש: בתחום הרפואי-הפיזיולוגי, בתחום הנפשי ובתחום החברתי. נתוניהם האישיים של חברי הוועדה נתנו כלים ראויים בידיהם לרדת לעומקם של דברים ולהעריך מה יכולתו של התורם-בכוח להחליט באורח חופשי לחלוטין - חופשי מלחצים חיצוניים וחופשי מלחצים פנימיים מעבר למידה - על תרומת איבר מגופו לזר-לו, ומה כוחו להתמודד עם משמעותו העמוקה של המהלך המכריע והאל-חזור של תרומה זו. כך הוא באשר לחברי הוועדה, אחד לאחד, ולא-כל-שכן שלפני הוועדה הונחו חוות-דעת של אנשי מקצוע אף-הם", ציין חשין.

"בהקשר זה, לא מן המותר יהיה להזכיר את ההלכה שמכבר, ולפיה ייטה בית משפט שלא להתערב בהחלטותיהם של אנשי-מקצוע ובלבד שפעלו בתחומי סמכותם ובתום-לב, וכי אין פגיעה בזכויות יסוד המעוררת עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטות שנעשו".

במקרה זה, קובע חשין, התעורר "ספק כבד בלב חברי הוועדה אם התורמת-בכוח - העותרת - הפנימה את מהות הסכמתה לניתוח". ספק זה, מוסיף חשין, מבוסס על טעמים סבירים וראויים, ולכן אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה.

בדחותו את טענת האפליה ביחס לאחרים שתרומתם אושרה, קובע חשין, כי "טענה זו אין בה ולא כלום. לא הרי מקרה אחד כהרי מקרה אחר, וכל מקרה לנסיבותיו. בעתירה נזכרים שני מקרים שבהם אושרה התרומה, אך מקרים אלה לא פורטו במידה מספקת עד שנוכל להשוותם לענייננו. בעניינה של העותרת, נימקה הוועדה את החלטתה נמק-היטב, ונוכח הנמקתה המשכנעת לא ידענו כיצד נתערב בהחלטתה".

בנוגע לטענה כי חוות הדעת הפסיכו-דיאגנוסטית שעמדה בפני הוועדה היא מוטה, היות ששפת האם של זידאני היא ערבית, קובע חשין כי אמנם "נסכים עם בא-כוח העותרים כי קשיי-תקשורת ופערי-תרבות ולשון בין המאבחן לבין הנבדק עשויים להביא להטיית תוצאות האיבחון", אך במקרה זה המצב שונה.

"ראשית לכל", קובע חשין, "הדו"ח הפסיכו-דיאגנוסטי קובע מפורשות כי העותרת 'דוברת עברית ברמה טובה', וחזקה על הפסיכולוגית הקלינית שערכה את המבדק כי יודעת היא היטב מה השלכות יש לקשיי לשון ותרבות על היכולת ליצור תקשורת ראויה ועמוקה".

"שנית, לו היה ממש בטענה זו, ניתן היה לצפות כי תועלה לפני הוועדה לעת שהעותרת הופיעה בפניה. אלה שהטענה לא הועלתה".

חשין מציין, כי מצוקתו של החולה הזקוק להשתלת כליה נוגעת ללב, "אולם כשם שבית דין אביהם של יתומים הוא, כן אפוטרופוס הוא לאנשים שאינם יודעים, ואפשר אין הם יכולים, להגן על עצמם מפני עצמם ומפני זולתם. מבקשים אנו - כמונו כוועדה שהחלטתה עומדת לפנינו לביקורת - להגן על העותרת מפני מעשה שאין ממנו חזרה, ובנסיבות העניין לא נמצאה לנו עילה ראויה להפוך את החלטת הוועדה על-פיה".

משרד הבריאות יוצג בהליך על-ידי עו"ד דינה זילבר מפרקליטות המדינה.

בג"צ 5785/03 גדבאן ואח' נ' משרד הבריאות ואח'