חברה קדישא: הביטוח הלאומי ישלם הארנונה

אין מקום לחייב את חברה קדישא בארנונה על בתי קברות, אך אם יחוקק בכל זאת חוק בעניין זה, היא תוכל לחייב את משפחות הנפטרות בתשלום הארנונה, או לדרוש החזר הכסף מהביטוח הלאומי. כך קובע עו"ד אשר אקסלרד, בחוות עת ששלח אתמול (12.5.13) למנהל חברה קדישא בתל אביב, הרב אברהם מנלה, לפי בקשתו.

חברה קדישא תל אביב היא הגדולה בארץ, אחראית על קבורת הנפטרים ב-24 רשויות מקומיות, שהם כשליש מכלל הנפטרים בארץ, ומנהלת ששה בתי עלמין.

עו"ד אקסלרד אומר כי חברה קדישא בכל המדינה היו פטורות כל השנים מתשלום ארנונה על בתי קברות. ב-2003 נחקק חוב שחייב אותן בתשלום, אך הוא בוטל ב-2010, ובכך חזר המצב לקדמותו.

לדבריו, אין הצדקה שהעירייה תגבה ארנונה מחברה קדישא, כי היא משמשת כזרוע של העירייה עצמה, למילוי סעיף 249 בפקודת העיריות, המדבר על הקמת והחזקת בתי קברות.

"חברה קדישא קוברת את הנפטרים בחינם, אינה גובה תשלום מבני המשפחה, ומקבלת החזר הוצאותיה מהמוסד לביטוח לאומי. החזר ההוצאות אינו כולל ארנונה. לכן, אם תוטל ארנונה, תדרוש חברה קדישא מהמוסד לביטוח לאומי להחזיר לה סכומים אלו. זו תהיה העברה מסורבלת וביורוקרטית של כספים מכיס לכיס", ציין.

עוד הוסיף כי אכן, חברה קדישא דואגת גם לגינון ולטיפוח בתי הקברות. "העירייה עצמה מטפחת גנים עירוניים, אבל איש לא מעלה על דעתו לגבות ממנה ארנונה. רשות הגנים הלאומית מטפחת גנים ושמורות טבע, ואינה משלמת ארנונה", ציין.

לדבריו, תקנות שירותי הדת היהודית מ-1966 מחייבות את המדינה והרשויות המקומיות להושיט כל עזרה לחברה קדישא; גביית כסף היא ההיפך מעזרה.

"בג"ץ קבע ב-1982, כי ראוי שהרשויות יושיטו כל עזרה לחברה קדישא, העוסקת המשימה הקשה והלא נעימה של קבורת מתים, שהם צרכי הכלל. ושוב: דרישה לכסף איננה עזרה, אלא ההיפך", ציין והוסיף כי ד' אמות של הקבר הם בבעלות המת וקרובי משפחתו, ולא בבעלות חברה קדישא. לכן הם אלו שישלמו את הארנונה, אם בכל זאת תוטל, ואם המוסד לביטוח לאומי לא יחזיר את הכספים לחברה קדישא.

מעבר לקברים, המעברים והשבילים בין הקברות הם "רחוב", רשות הרבים, פתוחים לכל ובעל עת, ולכן על-פי החוק פטורים מארנונה.