עבודות שירות לבכיר בבנק שקיבל שוחד

אהרון קפלן, שהיה מנהל הסניף הראשי של בנק פועלי אגודת ישראל, נדון (9.4.13) לשישה חודשי עבודות שירות לאחר שהודה והורשע בקבלת שוחד, מירמה וזיוף. שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, קבע שעינוי הדין שעבר קפלן מצדיק הקלה משמעותית בעונשו.

האירועים התרחשו בשנת 2000 וכתב האישום הוגש בשנת 2011. שמואל רייכמן, המיודד עם קפלן, היה חייב כספים לאדם שלישי. הוא סיכם עם הנושה, שיסדיר לו פתיחת חשבון ומתן אשראי בבנק פאג"י, תמורת שוחד שישולם לקפלן. סכום השוחד הכולל היה 200,000 שקל, וחלק ממנו נותר בידי רייכמן, אשר הודה והורשע בתיווך לשוחד.

בקר אומר, כי אכן הסדרי הטיעון עם השניים מקלים מאוד וחורגים במידה ניכרת ממתחם הענישה הראוי, אך הוא אימץ אותם בעיקר לנוכח חלוף הזמן. לדבריו, קפלן הוא התגלמות הביטוי "עינוי דין": הוא נפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, נפילה שנמשכה כתריסר שנים. משפטנים שוכחים, מעיר בקר, שהעינוי אינו של הדין אלא בראש ובראשונה של הנאשם.

"שמעתי את הנאשם שואל את בית המשפט ואת הנוכחים בו: 'מה עברתם ועשיתם משך 12 שנים?' והדברים קלעו ונגעו לליבי. איני יכול לתאר את שבעת מדורי הגיהנום העוברים על אדם שחרב חדה וכבדה דוגמת כתב האישום דנא מרחפת מעל ראשו משך כל כך הרבה זמן", אומר בקר.

לדברי בקר, מושגים כגון "הרתעה" או "רווח כלכלי" שהפיקו קפלן ורייכמן הם ריקים מתוכן לאחר שנים כה רבות. מעל תיק זה מרחף בעיקר עינוי הדין, אשר ידקור את עיני מי שיתבונן בו, וממנו כבר לא תצא בשורת ההרתעה, מוסיף בקר. עוד הוא אומר, כי לנוכח מצבו הכלכלי הקשה של קפלן, אין מקום לגזור עליו קנס כבד כפי שביקשה המדינה, ולו לנוכח הפסיקה לפיה אין להטיל קנס כאשר ידוע מראש שהנאשם לא יוכל לשלמו ובשל כך יישלח לכלא.

בקר קבע, כאמור, כי קפלן ירצה שישה חודשי עבודות שירות וכמו-כן הטיל עליו קנס של 12,000 שקל ב-24 תשלומים חודשיים. רייכמן נדון לשישה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 5,000 שקל.