דיסלקציה קשורה לעיבוד לא תקין של קול

חוקרים מהמרכז למדע באוניברסיטת טקסס ביוסטון, גילו כי דיסלקציה קשורה לעיבוד לא תקין של קול (צלילים, י.ג.). החוקרים גילו, כי כשילדים, ללא בעיות בקריאה, מנסים להבחין בין הברה דומה אחת לאחרת, האיזורים בצידו השמאלי של המוח, האחראים על הדיבור "מתאמצים" הרבה יותר מאשר החלקים המקבילים להם בצידו הימני, שעדיין חלק מפעולותיו לא ידועות.

כשילדים עם דיסלקציה ניסו אף הם לבצע אותה פעולה, דווקא אותם איזורים בצידו הימני של המוח הם אלו שעבדו קשה יותר, לאחר השהייה מסוימת.

ממצאים אלו הופיעו בהוצאת אוקטובר של הנוירופסיכולוגיה, המפורסם על-ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקני. התוצאות מצביעות על כך שילדים הסובלים מדיסלקציה, סובלים מהעדר בולט של מעורבות החלק השמאלי של המוח, שהוא גם האחראי על השמיעה.

הפסיכולוגים מהמרכז מיקדו את המחקר באותם חלקים במוח על-ידי בידוד איזורים האחראים על עיבוד הדיבור, מאיזורים האחראים על היבטים אחרים של השפה, כמו זיכרון והבנת המשמעויות. לדבריהם המחקר תרם לזיהוי נקודת ציון מרכזית, של הליקוי הגורם לאנשים הסובלים מדיסלקציה לעבד צלילים שונים אך דומים, גם בקריאה וגם בכתיבה. התוצאות מקבילות לתוצאות ממחקרים קודמים שנאספו על-ידי צוות יוסטון בהם נמצא כי מוחם של ילדים עם דיסלקציה מגיב בצורה חריגה במהלך קריאה.

החוקרים חקרו את פעילות מוחם של 12 ילדים הסובלים מדיסלקציה ו-11 ילדים שאינם סובלים מההפרעה, במהלכה של משימת דיבור פשוטה. הילדים היו בגילאי 8-12. החוקרים בדקו את פעילות המוח בזמן שהילדים התבקשו לעשות הבחנה בין זוגות של הברות מדוברות כמו "גה" ו-"קה". סוג זה של משימה בודק את היכולת לעיבוד פונולוגי (חקר מערכת ההגאים), והיכולת של המוח לבצע עיבוד זה היא תהליך בסיסי כדי להשיג מיומנויות קריאה. האיזורים במוח האחראים על התהליך נמצאים בשטח האחורי של המוח.

בעוד הם מבחינים בין הצלילים, אצל אותם ילדים שלא סבלו מדיסלקציה, נצפתה יותר פעילות בחלק השמאלי של המוח, האחראי על הדיבור. במהלך אותה משימה, אך לאחר עיכוב מסוים, אצל אותם ילדים הסובלים מדיסלקציה, נראתה פעילות פתאומית וחדה באיזורים המקבילים בצידו הימני של המוח.

אחד ממחברי המחקר, דר', ג'ושוע ברייר אמר כי התוצאות מצביעות על כך שילדים הסובלים מדיסלקציה, סובלים מהעדר בולט של מעורבות החלק השמאלי של המוח, שהוא גם האחראי על השמיעה.
דיסלקציה יכולה להופיע אצל כ-17% מאוכלוסיית גילאי בית הספר ועד הבגרות. מומחים לקריאה חשדו כבר תקופה ארוכה למדי כי הרבה מאד בעיות קריאה, במיוחד פענוח של צלילים ("גה", "קה", י.ג.), מושרשות במוח וקשורות יותר לשמיעת הצליל מאשר למראה האותיות. מחקרים בנושא אישרו לפני זמן רב כי יש להניח לדעה האומרת כי דיסלקציה , למרות שהיא יכולה לגרום לילד להרגיש טיפש, ובהחלט יכולה להוות בעייה בבית הספר, אינה משקפת בעיות של מנת משכל נמוכה.

ממצאים כאלו מסייעים לעצב מדיניות חינוך לאומית, על-פי ברייר. למעשה רוב המדינות עוקבות אחר קו מנחה אחד של הממשלה, ומשתמשות זה עשור בבחינות שונות לבחינת מנת משכל ולבחינת הקריאה כדי לקבוע כשירות לסוג מסוים של מקצוע לימודי.

על הדיסלקציה (מתוך אתר הדיסלקטים בישראל)

הדיסלקציה היא בעיה בפיענוח הכתב ומאופיינת על-ידי קושי בעיבוד המידע מרגע קליטתו כגירוי חזותי ועד להבנת המשמעות שלו. התהליכים של הפענוח כוללים פענוח אורטוגרפי (פיענוח צורני) - זיהוי התבנית של המילה, פענוח פונולוגי (פיענוח שמיעתי) - קריאה לפי עברות המסתמכת על הניקוד, ופענוח לקסיקלי (פענוח מילוני) - הבנה ראשונית של המילה הכתובה ( הבנת הנקרא ).

בעייה נוספת במילה הכללית דיסלקציה, היא דיסלקציה חזותית - החלפת מילים דומות מבחינה צורנית החלפת סדר המילים במשפט. הדיסלקציה אופינית לבנים.האתר של הדיסלקטים בישראל - www.dyslexia-il.co.il/indexq.htm