עו"ד רענן בר-און הטעה זוג לקוחות לגבי היקף התביעה שיוכלו להגיש באמצעותו ומשום כך לא יקבל מהם שכר כלשהו. כך קבע (24.3.13) שופט בית משפט השלום בתל אביב, רונן אילן.
בנימין ואורה שושן פנו במארס 2010 לבר-און, כדי לבדוק את האפשרות שיגיש בשמם תביעה בגין נזקי רטיבות בביתם, נגד מי שמכר להם את הבית שנתיים קודם לכן. בידי שושן הייתה חוות דעת של חברת בם, ולפיה היקף הנזקים מסתכם ב-160,000 שקל. בפגישה סוכם שבר-און ייצג אותם, וכי השניים ישלמו לו מיידית 30,000 דולר ועוד 250 דולר לשעת עבודה, וכן 20% מכל סכום שייפסק לטובתם. עוד נקבע, כי הסכום המיידי לא יוחזר אם יחליטו שושן להפסיק את הטיפול בתביעה.
עשרה ימים לאחר מכן הודיע שושן לבר-און שהוא מבטל את ההתקשרות עימו וביטל את הצ'קים בסך 130,000 שמסר לו. בר-און פתח תיק בהוצאה לפועל נגד שושן, אשר טען שלבר-און אין זכות למשוך את הצ'קים.
אילן קיבל את טענתו של שושן, לפיה בר-און הטעה אותו לחשוב שיוכל לתבוע פיצוי של מיליוני שקלים. לדבריו, אין זה סביר ששושן הסכים לשלם מיידית שכר טירחה שמכסה כמעט את כל הסכום המירבי שנקבע בחוות הדעת של בם, וההסבר היחיד לגובה התשלום הוא שאכן ציפה לפיצוי גבוה בהרבה. עוד אומר אילן, כי לשושן לא הייתה כל סיבה לפנות למומחה נוסף, כפי שעשה לאחר הפגישה עם בר-און, אלא אם כן האחרון הינחה אותו לעשות זאת.
אילן מדגיש, כי חובתו של עורך הדין לפעול בנאמנות כלפי לקוחו מתחילה כבר בשלב המו"מ הקודם לחתימת הסכם ייצוג ושכר טירחה. חובה זו, הוא אומר, גדולה במיוחד דווקא בשלב המקדמי, בו שואף עורך הדין להגדיל את שכרו והלקוח שואף להקטינו. עוד עומד אילן על כך שבר-און לא מסר הסבר כלשהו לצורה בה נקבע השכר.
"כאשר שירותי עריכת הדין מתייחסים לייצוג בהליך משפטי, על עורך הדין לגלות ללקוח מראש את גם הערכתו באשר למצב המשפטי וסיכויי הזכייה", מוסיף אילן. ודאי שבשלב זה לא יכול עורך הדין להעריך את סיכויי הזכייה, אך עדיין הוא חייב למסור ללקוח מהם להערכתו סיכויי ההצלחה ומה יהיה שכר טירחתו בסופו של ההליך.
לאור כל זאת קבע אילן, כי ההסכם בין שושן לבר-און בטל וממילא יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל. בר-און גם חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה