הורד דירוג האשראי של ישראל

חברת הדירוג S&P הורידה (יום ה', 2.5.13) את דירוג האשראי של ישראל במטבע מקומי ואישררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל במטבע חוץ. כעת שני הדירוגים עומדים על "+A".

חברת דירוג האשראי ציינה בהודעתה כי התחזית היציבה מייצגת את הקונצנזוס הפוליטי שקיים לגבי צמצום החוב הציבורי אל מול המצב הפיסקאלי הנוכחי.

עוד ציינה כי הורדת הדירוג במטבע מקומי נובעת מהידרדרות בביצועים הפיסקליים הנמוכים מהערכותיהם, העומדים בניגוד לנתונים חזקים אחרים במשק כגון: מדיניות מוניטרית גמישה וחשבונות חיצוניים חזקים. לטענת S&P , על-פי המתודולוגיה של הדירוג לא ניתן לשמור על פער בין הדירוג במטבע מקומי לדירוג במטבע זר במידה והמדיניות הפיסקאלית מהווה מגבלה משמעותית על דירוג האשראי.

האשרור של הדירוג מצביע על הכלכלה המגוונת ועל ההשפעה של גילויי הגז על החשבונות הלאומיים.

התחזית היציבה ביחס למטבע החוץ מצביעה על כך שב-S&P מאמינים ביכולת הממשלה להתמודד עם הגרעון באופן שיתאים למדינה ברמת דירוג של "A+". לטענתם, הממשלה החדשה צפויה להעביר בקיץ הקרוב תקציב דו שנתי לשנים 2013-2014 אשר יכיל בתוכו קיצוצים והעלאות מיסים הצפויים לצמצם את הגרעון החזוי. עם זאת, מכיוון שהצעדים יבוצעו במהלך שנת 2013 ההשפעה שלהם תהיה חלקית בלבד ולכן הצפי בהעדר שינויי מדיניות הוא לגרעון גבוה יותר מזה של שנת 2012. לדעת החברה יחס חוב תוצר ימשיך בממוצע לרדת במהלך השנים הקרובות (2013-2016).

ביחס לצמיחה מציינים ב-S&P כי הצפי היינו לצמיחה של 3.5% בטווח הבינוני וירידה בצמיחה של התוצר לנפש לרמה של כ-1.6% בטווח הארוך אשר הינו שיעור צמיחה גבוה יחסית. יחד עם זאת הצמיחה עלולה להיפגע בשל היחלשות הייצוא הנובעת מהאטה במדינות היעד, בעיקר באירופה, ומהייסוף בשער השקל. ההחלטה להקים קרן הון ריבונית שאליה ינותבו חלק מהכנסות הגז, תמתן את סיכון הייסוף. סיכון נוסף לכלכלת ישראל הינו המשך העלייה במחירי הדיור במחצית השנייה של שנת 2012. בהקשר זה מציינים ב-S&P כי הם מאמינים שהצעדים של בנק ישראל מנובמבר 2012 ימנעו יצירת בועה בשוק הדיור.

S&P מציינים כי מצב החשבונות החיצוניים של המדינה נותר איתן וצופים עודף בחשבון השוטף של כ-0.9% תוצר בשנת 2013.

לפיד סותר את עצמו

צילום: לפיד ופישר. תמיכה?! [צילום: דוברות האוצר]

שר האוצר, יאיר לפיד, הגיב על הורדת דירוג האשראי וטען כי כלל לא הופתע. "הורדת הדירוג לעת הזו לא מפתיעה. זוהי תגובה מאוחרת למצב שאותו אנו מנסים לתקן כעת. צריך להסתכל בראי ולומר ביושר: 2013 ו-2014 הן שנתיים שבהן נסגור את האוברדראפט, ותוך כדי התיקון נתחיל להמריא. אנו משנים עכשיו את סדר העדיפויות, האדם העובד יעמוד במרכז, יוקר המחיה יירד. רק כך יוכל המשק לצמוח ולהמשיך לשמור על מעמדו", אמר. בהודעתו לא הסביר את הסתירה שבין הודעה זו לבין הודעתו על הגדלת יעד הגירעון.

סתירה זו בולטת אף יותר לנוכח המשך דברי לפיד: "אנו נוקטים כעת בצעדים אחראים וכל עוד אני שר האוצר המדיניות האחראית הזו תישמר. בפגישה שקיימתי אתמול עם נגיד בנק ישראל הוא חזר והביע את תמיכתו במדיניות האוצר החותרת ליעד גרעון של 3% ב-2014 ולמסגרת ההוצאה הקבועה בחוק", לשון ההודעה. זאת, למרות שנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הביע באופן מפורש את התנגדותו למדיניות לפיד להגדלת יעד הגירעון.

הודעת לפיד על הגדלת יעד הגירעון, אשר התקבלה בברכה על-ידי ראש האופוזיציה, שלי יחימוביץ', התקבלה בזעם רב בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו. גורמים המקורבים לנתניהו ציינו כי לדעת ראש הממשלה אין להשלות את הציבור ויש ליישם מייד את הצעדים הכלכליים הקשים. לטענת אותו גורם, גם פוליטית יהיה זה נכון לסיים עם הגזירות ולא למשוך אותן על פרק זמן ארוך.