מנהל בתי המשפט: בעד "שופטים לשעה"

מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, תומך במינוי עורכי דין ל"שופטים לשעה" כדי לדון בתיקים פשוטים יחסית, בהם אין צורך בטיפולו של שופט מקצועי. עם זאת אומר שפיצר, כי הדבר מצריך חקיקה והתגברות על בעיות אתיות העלולות להגביל את עבודתם של אותם עורכי דין. שפיצר דיבר בראיון ל"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.

לדברי שפיצר, העומס הוא הבעיה הכבדה ביותר של בתי המשפט, והיא נובעת גם משינויי חקיקה המאפשרים לנקוט יותר הליכים (כגון תביעות ייצוגיות וההסדר הצפוי לקרקעות הבדואים בנגב). סיבות נוספות הן פסיקות מהותיות, כמו האיסור להטיל על חייב מאסר בלא דיון בנוכחותו, והגברת האכיפה בידי המשטרה ומשרד התמ"ת.

במסגרת הטיפול בעומס, אמר שפיצר, מתקיים דו-שיח עם איגוד חברות הביטוח, שכן חברות אלו הן צד ב-35% מהתיקים האזרחיים. צוואר בקבוק נוסף הוא חברות הליסינג וגם מולן נעשים ניסיונות להקטנת מספר ההליכים. שפיצר ציין, כי הנשיא אשר גרוניס הקים ועדה הבוחנת את האפשרות לקבוע שיעורי נכות אחידים שיחייבו את כל הגורמים ויחסכו התדיינויות.

לעומת זאת, אומר שפיצר, אין לכפות על הצדדים לפנות לגישור והליך זה אינו צריך להיות אוטומטי. לדעתו, הגישור צריך להתנהל במקביל להליך המשפטי ולא להביא לעצירתו, אם כי ניתן לרווח את הדיונים בבית המשפט כאשר מתנהל הגישור. שפיצר אמר, כי המערכת בוחנת כעת לעומק את כל נושא הגישור.

בהתייחסותו לסוגיית פרישתם של שופטים שחוקים הדגיש שפיצר, כי מדובר ב"פחות מאצבעות כף יד אחת". הוא הסביר, כי המעבר לפנסיה צוברת הביא לכך שאין תחנות יציאה לשופטים לפני גיל 70 בדרך שתעניק להם פנסיה מכובדת, וכאשר מדובר בשופטים מבוגרים יחסית - ברור שכושר השתכרותם נמוך. "לדעתי צריכה להיות פנסיית גישור לשופט שהמערכת מזהה את הצורך בפרישתו", אומר שפיצר. הוא מתנגד להעלאת גיל הפרישה לשופטים, למרות העלייה בתוחלת החיים, ואומר שאין דיונים בנושא.

בנוגע לפעילות נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, אומר שפיצר, כי לעיתים יש להנהלת בתי המשפט מחלוקות עימו - בעיקר בשאלה האם סוגייה מסוימת עוסקת במהות (אותה אין הנציב רשאי לבדוק) או בהתנהלות. הביקורת אינה גורמת לפחיתות כבוד של המערכת, מוסיף שפיצר, "אבל יש לנו קושי עם האספקט הפרסומי", כאשר לעיתים מתפרסמות החלטות הנציב והשופט הנוגע בדבר אינו יכול להגיב.

לבסוף נשאל שפיצר על פעילותה של מערכת "נט המשפט". לדבריו, המערכת הייתה חזון שנהגה לפני שהיו הכלים התכנוניים ומשאבי המיחשוב, והיא הקדימה את זמנה. כיום, הוא אומר, הבעיות הן בעיקר בתפעול השוטף ובתקלות, ובביורוקרטיה שהמערכת יוצרת. "אנחנו נמצאים תמיד בריצה אחרי הזנב כדי לעמוד בחידושי החומרה והתשתיות", בשל אילוצים תקציביים, והדבר משפיע על איכות העבודה, הסביר שפיצר.