חובשים ורופאים צבאיים יוכלו למרוח קצף מיוחד על פצעים, כדי למנוע דימומים בחלל הבטן, שיכולים להביא למות חיילים בשדה הקרב.
פצעי בטן נחשבים לסכנה גדולה כיוון שהחובשים יכולים רק לחבוש את הפצוע - גם באמצעי לחץ - ולהשתדל לפנותו במהירות רבה לטיפול רפואי.
צוות של חיל הרפואה של הצבא האמריקני יחד עם חברת ארסנל מדיקאל למוצרים ביו-רפואיים ממסצ'וסטס פיתח קצף, שיותז על הפצע, ויעצור את הדימום הפנימי. בינתיים נמצא בניסויים, כי הקצף הגדיל את סיכויי השרידות של פצועים פי עשרה.
לדעת לוטננט-קולונל ד"ר דיוויד קינג, רופא במילואי הצבא האמריקני ואיש סגל בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ובבית-החולים הכללי של מסצ'וסטס, "הקצף משנה את כללי המשחק, ומאפשר להחזיר יותר פצועים חיים הבייתה. זה יכול להיות מכפיל-כוח". זה קורה כיוון שהוא מעניק לצוות הרפואי עוד זמן ב"שעת הזהב", העומדת לרשותו.
חברת ארסנל התחילה לפתח את הקצף לפני כשלוש שנים במימון שקיבלה מהרשות האמריקנית למחקר-ולפיתוח ביטחוני (DARPA).
לפי מחקר של המכון למחקר רפואי של הצבא האמריקני, דימומים ועיכוב בבקרת הדימומים בעת פינוי רפואי גורמים כמחצית מהתמותה בשדה הקרב. פציעות בטן מורכבות, ודורשות טיפול מסובך בזמן קצר - דקות ספורות - הרבה יותר מאשר כל פציעה אחרת.
לפני כמה שנים ניסה הצבא האמריקני קצף למניעת דימומים, ונכשל. לכן, חוקרים רבים אינם מגלים התלהבות לנוכח הניסוי החדש. אנשי צוות המחקר פיתחו קצף, שאינו מפריע להזרמת הדם. שאלות חשובות היו כיצד הוא יתמצק, ובאיזו קלות יוכלו הרופאים להיפטר ממנו לאחר השימוש.
הצוות ניסה יותר מאלף תערובות, עד שהגיע לפולימר פוליאוריתאן, המתקבל מערבוב שני נוזלים בחלל הבטן של הפצוע. כשהנוזלים מתערבבים, נוצר קצף, המתנפח פי שלושים, ומתאים את עצמו לחלל הבטן.
לרוב, אין לחובשים מושג איפה הפצע. לכן, מגע של הקצף עם אברי הבטן גורם לעצירת הדימום. לאחר מכן, בבית-החולים, מסירים הרופאים את הקצף בקלות, כדי להתחיל בטיפול הרפואי.
כדי לקבל אישור של הרשות האמריקנית למזון ולתרופות (FDA), נוסה הקצף על בעלי-חיים - בעיקר, חזירים - במעבדה. בניסויים נמצא, כי הסרת הקצף המוצק אורכת כדקה, והוא אינו נדבק לרקמות הפגועות. עתה עוברת חברת ארסנל לניסויים בבני-אדם, כדי לוודא, שהקצף אינו רעיל ואינו גורם לתופעות-לוואי. השלב הזה יתחיל בעוד כחודשיים, ודארפ"א תממן את הניסויים - לפחות, עד שיתקבל האישור מהרשות למזון ולתרופות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה