"הסדרי החוב עלולים להתפשט למשקי הבית"

"לנוכח מגמת הגידול באשראי הבנקאי למשקי בית יחד עם שינויים במאפיינים אחרים של חוב משקי הבית יש לקחת בחשבון שתופעת הסדרי החוב עשויה להתרחב גם למגזר זה" - כך אמר (יום ג', 23.4.13) המפקח על הבנקים, דוד זקן, בדברים שנשא בפני ועדת הכספים.

זקן התייחס לנושא הקצאת האשראי על-ידי המערכת הבנקאית ואמר כי ישנן שתי בעיות מרכזיות הקשורות זו בזו, בהן הפיקוח מטפל: ריכוזיות האשראי שניתן לקבוצות עסקיות גדולות, שהיא תמונת ראי של הריכוזיות במשק ומשתקפת גם באשראי החוץ-בנקאי והיצע האשראי למגזר הקמעונאי (משקי בית ועסקים קטנים), הנסמך רובו ככולו על המערכת הבנקאית.

בעניין הטיפול בריכוזיות המשקית, אמר זקן כי הדבר מטופל על-ידי ועדת הריכוזיות ותזכיר החוק מונח על שולחן ועדת הכספים. לגבי ריכוזיות האשראי במערכת הבנקאות, אמר זקן כי בתחילת 2012 הוחמרו המגבלות על מתן אשראי לקבוצת לווים (מ-30% מבסיס ההון ל-25%) ונקבעה מגבלה כוללת כך שסך האשראי ללווים שחבותם מעל 10% מבסיס ההון לא יעלה על 120% מבסיס ההון.

באשר להיצע האשראי לקמעונאים, אמר זקן כי הנושא כבר נבדק על-ידי הפיקוח במסגרת בחינת התחרותיות במערכת הבנקאית ונמצא שיש להרחיבו.

הנתונים מלמדים כי סך האשראי שניתן לציבור על-ידי המערכת הבנקאית עומד על כ-860 מיליארד שקל (יתרה מאזנית לסוף 2012), מתוכו סך האשראי למגזר העסקי הוא בהיקף של כ-415 מיליארד שקל (מזה כ-60 מיליארד שקל לעסקים קטנים), האשראי לאנשים פרטיים בהיקף של כ-360 מיליארד שקל (מזה כ-240 מיליארד שקל הלוואות לדיור) והאשראי שניתן ללווים עבור פעילותם בחו"ל מסתכם בהיקף של כ-86 מיליארד שקל.

כלומר, כ-48% מהאשראי ניתן למגזר העסקי, כ-42% ניתן למשקי בית, וכ-10% ללווים בחו"ל. חשוב להדגיש, כי בשנים האחרונות האשראי הבנקאי מוסט מהמגזר העסקי למגזר משקי הבית, בעיקר למשכנתאות.

הוא ציין כי "עצם ההגעה להסדר חוב הינה תהליך לגיטימי, וחלק מניהול סיכוני אשראי תקין, הן במערכת הבנקאית והן במערכת החוץ-בנקאית". לדבריו, צריך לזכור שהסדר חוב הוא לעיתים הצעד הראשון בתהליך ההבראה של החברה, אשר אם יצלח, הוא ישיא ערך למלווים, למשקיעים, לעובדים ולמשק בכללותו - החלופה להסדר היא פשיטת רגל שגם לה יש מחיר. "הבעייתיות טמונה בריבוי הסדרי החוב לאורך זמן והשלכותיה על מוסר התשלומים במשק", הוסיף.

זקן ציין כי מינוי הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל, עליה הכריז שר האוצר יאיר לפיד, אינו מייתר ואינו מחליף את הבדיקה הספציפית שעורך הפיקוח על הבנקים לבדיקת הסדר החוב שגובש בבנק לאומי לעניין חובות קונצרן אי.די.בי של נוחי דנקנר, ולדבריו הפיקוח ימשיך בביצועה של בדיקה זו. הוא הוסיף כי מינוי זה גם אינו מחליף או מייתר הפקת לקחים שכל אחד מהרגולטורים צריך לבצע בתחום אחריותו, על-מנת לשפר את תהליכי מתן האשראי, ניהולו ובמידת הצורך גם גיבוש הסדר לגבייתו.

"במקום שניתן אשראי יהיו גם הפסדים"

"הפיקוח על הבנקים נושא באחריות, תפקיד הפיקוח על הבנקים הוא להבטיח את יציבותם של הבנקים, על-מנת שיוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם למפקידים - אולם, אסור שהפיקוח יחרוג מסמכותו וינהל את הבנקים. לפיכך, התערבות פיקוחית קיימת, באופן שוטף, בשני מצבים: האחד, בנקודות בהן יש חשש לכשל בתהליכי קבלת ההחלטות או כאשר ההחלטות עצמן לוקות באי-סבירות משמעותית, ובעקבות כך, ההחלטות שהתקבלו, פוגעות בבנק, במוניטין שלו או באמון הציבור או בהתנהלותו התקינה. במקרה כזה הפיקוח יתערב וידרוש תיקון של פגמים בתהליכים ובהחלטות שנתקבלו. השני, התערבות בפעילות או בעסקה ספציפיים, גם בטרם בוצעו, שיש בהם כדי לסכן את יציבות הבנק. התערבות כאמור היא היוצאת מן הכלל".

לדברי זקן, בכל עניין בו יש מקום למעורבות של הפיקוח, היא מבוצעת רק לאחר בדיקה יסודית של מכלול התהליכים שבוצעו, הנסיבות בעת קבלת ההחלטות, והמידע שהיה בפני מקבלי ההחלטות. "בהחלט ייתכן שלאחר שנבדוק את העניין, בנק כזה או אחר ייאלץ לנקוט בצעדים השונים מאלו שסבר שעליו לנקוט בהם", ציין.

"במקום שניתן אשראי יהיו גם הפסדים (הפרשות ומחיקות) וגם הסדרי אשראי, שכן העיסוק באשראי כרוך בניהול סיכונים - בין אם מדובר בחייב שהוא לווה גדול, בין אם מדובר בחייב שהוא עסק בינוני וקטן, ובין אם מדובר בחייב אחר, כגון משק בית", אמר זקן.

זקן ציין כי בחינת ההפרשה לחובות מסופקים בספרי הבנקים מדגישה כי סיכוני אשראי קיימים לא רק בחובות המגזר העסקי אלא גם בחובות משקי הבית. בשנים 2012-2010 חמשת הבנקים הגדולים הפרישו כ-3.2 מיליארד ש"ח בממוצע כל שנה בגין הפסדי אשראי, המהווים כ-0.4% מיתרת האשראי.

"ראוי שבחינת איכות האשראי תיעשה באופן כולל ותיבחן על פני זמן - במבחן התוצאה, בשבע השנים האחרונות שיעור הפסדי האשראי במערכת הבנקאית עמד על כ-0.5% בממוצע, כאשר בשנות המשבר הפיננסי הגדול 2009-2008, שיעור זה הגיע לכ-0.7% בשנה. זאת לעומת שיעורי הפסד של למעלה מ-1% במערכות בנקאות במדינות מערביות - דבר המעיד על השמרנות היחסית של המערכת הבנקאית במתן אשראי", סיכם.