רובינשטיין: ביהמ"ש צריך למנוע הליכי-יתר

"יש לייחס משמעות משפטית ביותר מהיבט אחד להצטברות של הליכים בתיק ולהתמשכותם של סכסוכים רבי שנים. על בית המשפט לשקלל לתוך הכרעתו, בנוסף לדקדוק הפרטני בהליכים, גם את התמונה הכוללת; זאת - כדי שלא ליתן יד להיגררות סכסוכים עד אין קץ בטענות פורמליות ופורמליסטיות כאלה ואחרות, תוך שבתי המשפט נגררים אף הם שלא בטובתם להתדיינות סדרתית".

כך אומר (יום א', 21.4.13) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. לדבריו, על בתי המשפט לעשות במקרים כאלו שימוש בנימוקים של השתק עילה והשתק פלוגתא, כדי למנוע הטרדה חוזרת של בעלי הדין באותו נושא וכדי למנוע עומס עליהם עצמם בדמותו של דיון נוסף בנושא שכבר הוכרע. "לעיתים אין מנוס, בהעדר פשרה ובהתעקשות בעלי הדין, מהידרשות להליך אחר הליך אחר הליך, אך ככל שלאל ידם על בתי המשפט להימנע בכך", מוסיף רובינשטיין.

הדברים נאמרו בשולי החלטתו של רובינשטיין לדחות בקשת רשות ערעור בסכסוך שכנים בירושלים, המתנהל בערכאות השונות מאז 1999. הוא מצטט בהסכמה את דברי סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, רמי רובין, שאמר באחד מפסקי הדין בסכסוך זה:

"לא אמנה כרוכל את כמות הישיבות שהתקיימו, את כמות העדים שנשמעו וכד'. אומר רק זאת, 'ייעשה צדק וייחרב העולם', כך אמר הקיסר פרדיננד הראשון וכך, לצערי, נהגו ונוהגים הצדדים שלפני. עסקינן בבעלי דין נורמטיביים ביסודם, אשר איבדו בשלב מסוים את דרכם, והם אחוזים זה בזה במאבקים משפטיים, קטנוניים לעיתים, אשר נמשכים כבר שנים. לעיתים נדמו בעלי הדין שלפני לאותו מיכאל קולהאס בספרו הקלאסי של פון קלייסט, אשר חתר למימוש הצדק, צדק שהגיע לו בדין ואותו הוא קיבל בסופו של דבר, אך זאת במחיר כבד של חורבנו האישי.

"ואולם, מדוע ארחיק לדברי קיסרים וסופרים, כאשר שנינו מפי חז"ל, כי 'לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה' (בבא מציעא ל', ע"ב). ועל כך הוסיף כב' השופט חשין: 'כיצד כך, וכי היה עליהם לדון דיני גזלנות? אף אתה אמור: 'שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו (עשו) לפנים משורת הדין'. הכל עמדו על זכויותיהם, איש לא ויתר על זכותו, וכך חרבה ירושלים. זכות באה בזכות והמפץ היה בלתי נמנע'".