הפצ"ר: אויבינו מנצלים את לוחמת המשפט

הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, אומר (19.4.13) שייעוץ משפטי בנושאי מלחמה הוא תהליך ארוך ואיטי, המורגש במיוחד בעשור האחרון. הוא סיפר על היערכות הפרקליטות הצבאית בראשותו של מאיר שמגר ערב מלחמת ששת הימים, ועל כך שיועצים משפטיים ליוו את הכוחות לשטחים שנכבשו. ההתעצמות בעשור האחרון, אמר עפרוני, היא תוצאה של התפתחויות משפטיות הן מצד הדין הבינלאומי והן מצד הדין הישראלי בעתירות לבג"ץ. עפרוני דיבר בכינוס של מחוזות לשכת עורכי הדין.

לדעתו של עפרוני, הפרקליטות הצבאית הוכיחה ומוכיחה שהיא יכולה לשמש הן כיועץ המשפטי והן כגוף התובע של הצבא, תוך שהיא מנסה להתאים את הייעוץ לצרכיהם של הלוחמים. "מצאנו את עצמנו מפתחים כלים שהדין הבינלאומי לא הכיר אותם", הוסיף. "יש התפתחויות, יש שינויים בטכנולוגיה, ואין לזה מענה בדין שנכתב בשנות ה-40 והתפתח בשנות ה-70. יש עקרונות של משפט מנהגי, שצה"ל מחויב וימשיך להיות מחויב להם.

"החזית המשפטית, החזית התקשורתית והחזית המדינית מצטרפות לחזית הצבאית, ויוצרות את המאבק על הלגיטימציה. זהו מאבק חשוב מאוד: הלגיטימציה משפיעה על משך הלחימה, כי אנחנו לא יכולים לפעול בבועה. לא כל מה שמותר לנו לעשות מבחינת הדין, ייתפס על-ידי עולם הלגיטימציה כמותר - וגם להפך", הוסיף עפרוני. הוא ציין לדוגמה, כי פגיעה בבית אזרחי ריק לא תשפיע על הלגיטימציה, אך זהו מעשה אסור מבחינת הדין הבינלאומי. ואילו תקיפתו של פעיל טרור במסגרתה ייפגעו כמה ילדים - היא חוקית, "אך אויבינו יעשו בזה שימוש כך שזה ייתפס כמעשה אסור".

לא יושב בטנק

עפרוני הדגיש, כי היועץ המשפטי אינו יושב בטנק ואינו מסתער לתוך עזה, אך הוא צמוד למפקדים הבכירים בשטח במקום "לשבת תחת הניאון ולנתח בדיעבד". ההדרכות למפקדים בשטח, הוסיף, ניתנות בסדנאות לפני הלחימה, וכי הדבר גם מאפשר לעיתים למפקדים לפעול בדרכים שחשבו שאינן חוקיות. לדברי עפרוני, "יש שכפ"ץ משפטי לכל מי שפועל כדין. כל מי שקיבל את הייעוץ המשפטי ופעל על פיו, אין סיכוי שיעמוד לדין. על טעות בשיקול דעת לא חוקרים ולא מעמידים לדין".

עפרוני סיכם: "אנחנו נמצאים בלוחמת משפט שמנוצלת היטב בידי היריב שלנו. אנחנו פועלים בשלושה מישורים. במישור הטקטי: יריבינו בעזה ובלבנון מנצלים את העובדה שאנו פועלים לפי החוק הבינלאומי, בעוד הם פועלים בדיוק ההפך ומנצלים זאת כדי להשיג יתרון צבאי מולנו ולשגר אלינו אלפי טילים מתוך אוכלוסיה אזרחית והם נופלים בכל מקום ללא אבחנה. אנחנו מייעצים לצה"ל איך לעשות את זה בצורה יותר מדויקת, שתעלה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי.

"המישור השני מתנהל בפוליטיקה הבינלאומית: איסוף מידע, הגשת תלונות ותביעות, ניצול הסמכות האוניברסלית שקיימת בכמה מדינות, איומים בפנייה לבית הדין הבינלאומי. גם באומות העולם מתחילים לקרוא את המציאות כמו שאנחנו קוראים אותה. אנחנו בתהליך חיובי בכך שמדינות מתחילות להבין שהכלים המשפטיים שלהן מנוצלים לרעה בידי אחרים.

פיתוח פתרונות משפטיים

"חלק מההתמודדות שלנו בא לידי ביטוי בתחום החקירות ובנקיטת הצעדים המשפטיים והפיקודיים המתבקשים; זו הגנה למפקדי צה"ל ולוחמיו שמילאו את תפקידם. כאשר מתרשמים שנעשתה חקירה ראויה ומהירה, אין לאיש אינטרס להכניס את עצמו לחקירה, כי הוא לא ירצה שנעשה את אותו הדבר לאנשיו. חקירות כאלו שכנעו את הגורמים הרלוונטיים למחוק את התביעות או להסיר אותן על הסף.

"המישור השלישי הוא האסטרטגי: לנסות למצוא פתרונות משפטיים שיאפשרו לצה"ל לנצח. הפיתוח המשפטי נעשה אצלנו אצל גורמים משפטיים, והבולט שבהם הוא בג"ץ. זה לא היה מובן מאליו שהנושאים הללו שפיטים. אני רואה בזה הרבה חיוב. העובדה שבג"ץ קבע את מה שקבע, סייעה לנו לפתח כלים נכונים שעולים בקנה אחד עם הדין הישראלי והבינלאומי, ובסיועו של בג"ץ אפשר להשלים לאקונה שיש במשפט הבינלאומי.

"כבודו של בית המשפט העליון אינו מוטל בספק בחו"ל; מומחים מצטטים אותו, הפסיקה מתורגמת לאנגלית ומופיעה במאמרים בעולם". הוא ציין, כי נוהל שכן אינו מופעל בעקבות פסיקת בג"ץ, למרות הביקורת שקיימת בצה"ל על ההחלטה. "יש מפקד שיראה בזה אילוץ, והוא מתאים את עצמו לאילוץ הזה", אמר.