היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מאמת - בדוח שהגיש, את החשיפות בפרשת משה מזרחי, שהצביעו על כך, כי היחידה בראשה עמד (יאחב"ל), עסקה, בין היתר, בעבירות סידרתיות על חוק האזנת סתר. מזרחי אחראי לכך אישית, הן מתוקף תפקידו כראש יאחב"ל אותה עת, והן נוכח מעורבותו האישית בחלק מהמקרים כפי שיובהר להלן.
עם המעשים הבלתי כשרים לכאורה נמנים:
הקלטות באופן שחרג מהצווים, תימלול שלא כדין, מעקבים של כדין, פלישה לתחום הפרט שלא כדין, ציתות לשיחות אינטימיות ואפילו צילום יחסים אינטימיים בין בני זוג. לפי עדות שהובאה בפני מח"ש, מזרחי אף התלונן מדוע הצילום אינו קרוב מספיק.
על העיסוק ביחסים האינטימיים של חשודים כתב היועץ כי מדובר ב"פגיעה קשה ביותר בפרטיותם של מואזנים, באשר לנושאים אינטימיים ביותר, הועלו על הכתב... כל אחד מהעדים שבפניו הוצגו השיחות הביע זעזוע מכך שהדבר נעשה";
ובהמשך - "על אף שאט הנפש מחדירה כה בוטה ללא כל הצדקה לתחומיו האינטימיים של אדם, אין ראיה לזהות האחראי לכך, ולא נותרות אלא תמיהות באשר לתכלית לה נדרשה העלאת שיחות אלה על הכתב, ומכל מקום היא מהווה "מדרון חלקלק" שעלול ליצור העדרם של קוים מתוחמים. זאת, בכפוף לאחריות הכוללת של פיקוד היחידה".
כותב היועץ המשפטי לממשלה (ציטוט)
במסגרת חקירת מח"ש נבדקו נושאים נוספים, כפי שיפורט להלן. נציגם בתמצית ונציין כבר כעת כי אין בהם בהכרח קישור ישיר לניצב מזרחי, אך הם מעידים על אופן ההתנהלות ביחידה שהיתה בפיקודו באותה העת ועל כן יש להם משקל. לא למותר לציין עוד, כי כעולה מעדויות אנשי יאחב"ל, מעורבותו של ניצב מזרחי בפרטי חקירות אלה היתה הרבה מעבר למעורבות "רגילה" של מפקד יחידה, וניצב מזרחי אף אמר בחקירתו כי הוא אחראי על כל שנעשה ביחידה. כך לדוגמא מסר בהודעתו הראשונה:
"... האחריות שלי היא טוטאלית בלי קשר לשום דבר, על כל מה שהתנהל ביחידה כמי שניהל אותה ולכל הרמות עד לרמת הפיון הקטן ולא חשוב מה הוא אומר, שזה כולל גם את "כשלי" היחידה במרכאות, אם היו כאלה."
ובהודעה נוספת, לאחר הדגשת האופי הייחודי של החקירות ביאחב"ל בתקופתו הוסיף ניצב מזרחי -
"... ומול הבעיות של הניהול השוטף של החקירות מהסוג הזה, אתה חייב להיות בחזית ולקחת אחריות ישירה גם אם זה עולה לך בבריאות אחר כך כי אחרת העסק לא היה מתפקד ולכן במובן הזה בתקופה שבה אני שרתתי ביחידה וזה גם נאמר להם פעם אחר פעם, שעם כל הלחצים וההתקפות שנעשו עלי ועל היחידה בגלל החקירות האלה, שיזכרו תמיד שיש מי שאחראי על זה וזה מזרחי ולא יחמוק מזה בשום מצב".
יש כמובן לברך על נטילת האחריות, אך לזו יש כמובן משמעות בהערכת הדברים.
שימוש בקוד משקלט אחר
מערכת הד"ש (דיסק שמע), באמצעותה עשו המשקלטים מלאכתם, הוכנסה לשימוש זמן קצר קודם להאזנות נשוא חקירת מח"ש. העבודה על מערכת הד"ש היתה אמורה להיעשות כך שלכל משקלט קוד, וכך יוכל אותו משקלט להכנס רק לאותן עמדות להן הוא מורשה להאזין. לאמיתו של דבר, בשל טעמים שונים, היו מספר קודי כניסה שהיו ידועים לכל המשקלטים, לרבות קוד הכניסה של ראש מחלק ההאזנות, רפ"ק הניגמן, וכן קוד כניסה של שוטרת נוספת, שאותה עת כבר לא עבדה ביחידה. כתוצאה מכך נרשמו תקצורים ותמלולים רבים כאילו הופקו על-ידי אותה שוטרת, ובעת חקירת מח"ש לא ניתן היה לדעת מי המשקלט שהפיק את אותן שיחות.
הפקת מסמכים ממכשיר פקסימיליה
הפקת פקסים מהטלפונים המואזנים נעשתה באופן גורף, שיטתי וללא כל סינון. זאת על פי הנטען, בשל קשיים טכניים, ובשל מחסור בכוח אדם. כתוצאה מכך הופקו, בין השאר, מסמכים אשר אין מחלוקת כי אין להם כל קשר לנושא החקירה, כגון: עיצוב הלוגו של המפלגה המוקמת, תכנית להקמת המפלגה, המסרים שיועברו, ראיונות עיתונאיים, מידע רפואי אישי וכיוצ"ב. דבר זה אינו מתקבל על הדעת, גם מלכתחילה ולא רק במבט בדיעבד.
העלאה על הכתב בפרשיה אחרת של שיחות אינטימיות שאינן רלבנטיות לחקירה
שיחות שאין חולק שלא היה ראוי כי יועלו על הכתב, בשל העדר רלבנטיות לחקירה, והמהוות פגיעה קשה ביותר בפרטיותם של מואזנים, באשר לנושאים אינטימיים ביותר, הועלו על הכתב. שיחות אלה מצאו את מקומן בתיק המודיעין. אין חולק כי להעלאת שיחות אלה על הכתב לא היתה הצדקה כל עיקר, וכל אחד מהעדים שבפניו הוצגו השיחות הביע זעזוע מכך שהדבר נעשה. המשקלטת שהתמלול נעשה בכתב ידה, ולפיכך היא היחידה שניתן היה לקשור ישירות לעניין, מסרה כי הדבר נעשה בהוראת הפיקוד, מבלי לפרט יתר על המידה. לא נמצא מיהו האחראי הישיר למתן ההוראות בעניין זה.
על אף שאט הנפש מחדירה כה בוטה ללא כל הצדקה לתחומיו האינטימיים של אדם, אין ראיה לזהות האחראי לכך, ולא נותרות אלא תמיהות באשר לתכלית לה נדרשה העלאת שיחות אלה על הכתב, ומכל מקום היא מהווה "מדרון חלקלק" שעלול ליצור העדרם של קוים מתוחמים. זאת, בכפוף לאחריות הכוללת של פיקוד היחידה.
הנחיות לגבי צילומים אינטימיים במהלך עיקוב
ראש מדור המבצעים אותה עת, שהיה האחראי על ביצוע עיקוב ביאחב"ל, מסר בהודעתו כי נצ"מ פרי ביקש, במסגרת מתן הנחיות לגבי עיקוב, לצלם את נשואי העיקוב "בקטע אינטימי". נצ"מ ליפשיץ ציינה בהתייחס לנשואי עיקוב זה כי זכור לה מקרה בו תנ"צ מזרחי בא בטענות לגבי אי ביצוע צילום מקרוב. נצ"מ פרי הכחיש את דברי ראש מדור המבצעים ומסר כי הדבר מהווה פרשנותו של ראש מדור המבצעים להוראות לגיטימיות שניתנו לו, לגבי הצורך בצילום ברור יותר. עוד מסר נצ"מ פרי כי גם את הנחיותיו של תנ"צ מזרחי יש לפרש על רקע סגנונו הכללי, ועל רקע ביקורתו הכללית כלפי יחידת העיקוב, שלטעמו לא הביאה מספיק תמונות בעת ביצוע המעקבים, בלא קשר למקרה הספציפי. ניצב מזרחי מסר לגבי דברי נצ"מ ליפשיץ, כי היה ענין חקירתי בביצוע צילום קרוב של נשואי העיקוב, על מנת לבדוק האם מועברים חומרים בין השניים, לאור מידע בענין. יצוין, כי המידע המודיעיני אליו מתייחס ניצב מזרחי, הועבר אליו באופן אישי חודשים ארוכים קודם למועד העיקוב, וכלל למעשה ידיעה מודיעינית אחת, שלא ננקטה כל פעולה בעקבותיה במשך חדשים רבים עד לביצוע עיקוב זה. בהעדר ראיות חד משמעיות, אין מקום להליך בנושא זה, אך ההסברים דחוקים והדבר מעורר תהיות באשר למידת הרגישות - או ליתר דיוק: העדר הרגישות, באשר לחדירה לצנעת הפרט ללא כל צורך.
רישום ידיעות מודיעיניות בניגוד לנהלים
במהלך חקירת מח"ש עלה כי שעה שקיבל תנ"צ מזרחי עצמו ידיעות ממקורות, רשם ידיעות אלה על גבי מזכרים, שהוזנו על-ידי קצינת ההערכה כידיעות מודיעיניות (טופס מ- 1938). על גבי הידיעות המודיעיניות צוינה קצינת ההערכה כמקבלת הידיעה, ולא תנ"צ מזרחי, וזאת בניגוד לנהל אמ"ן 3.348.006, סעיף 3. רמ"ח ההערכה וקצינת ההערכה ציינו כי כך נהגו באותה עת. ניצב מזרחי עצמו לא זכר תמיד בחקירתו לומר מי היו המקורות שמסרו לו את המידע. נצ"מ פרי לא נשאל בעניין זה.
אכן, בחלק מן הדברים דלעיל אין ראיה שמר מזרחי ידע עליהם, ובמובן פלילי ומשמעתי יש לכך משמעות; אך לא יכול להיות חולק על אחריותו הפיקודית-מינהלית לכל הנעשה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה