בית המשפט העליון אישר (יום א', 26.10.03) את הרשעתם של ואפא תאפל וחברה לחיים לשעבר, מאהר פסיסי, בהתעללות ממושכת בבנה הפעוט של תאפל ובהריגתו, והעמיד את העונש שנגזר עליהם על 23 שנות מאסר בפועל.
הילד, שהיה בן שנתיים במותו, נפטר מאובדן דם, שנגרם כתוצאה ממכה בבטנו, לאחר התעללות קשה שנמשכה שבועות רצופים. תאפל ופסיסי, שלא טרחו לקחת את הילד הגוסס לבית החולים, האשימו האחד את השנייה בביצוע המעשים שיוחסו להם.
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את השניים בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום: רצח, התעללות בקטין ותקיפת קטין תוך גרימת חבלה חמורה.
תאפל ופסיסי ערערו על הרשעתם ברצח ועל הטלת עונשים שונים בשל מספר עבירות הנובעות מאותו מעשה - ההתעללות בילד. הם גם ערערו על גזירת עונשם בשל מעשי ההתעללות, במצטבר לעונש שהוטל עליהם בשל עבירת הרצח. לטענתם, מדובר במעשה אחד ולכן על העונשים להיות חופפים.
בהסכמת עורכי דינם של השניים, אורנה אליגון-דר ואיברהים בחוס, והתובע עו"ד מיכאל קרשן, המיר הנשיא אהרן ברק את הרשעתם מעבירת רצח לעבירת הריגה, אך הערעור על הטלת עונשים שונים בשל אותו מעשה ועל גזירת העונשים במצטבר נדחה.
בפסק הדין קבע ברק, כי המעשה שגרם למותו של הילד הוא נפרד וניתן להבחנה ממסכת ההתעללות שקדמה לו, ולכן ניתן לגזור עונשים נפרדים בשל כל אחת מהעבירות בהם הורשעו תאפל ופסיסי.
"לדעתי", ציין ברק, "המכה הקטלנית מהווה מעשה העומד בפני עצמו. במקרה שלפנינו, המכה הקטלנית באה לאחר מסכת ההתעללות אשר עומדת על רגליה שלה, ונמשכה פרק זמן ניכר לפני מות הפעוט (בין שבוע לשבועיים, בהתאם לחוות דעת הפתולוג). ניתן לפצל, כעניין עובדתי, בין מסכת ההתעללות למכה הקטלנית... האינטרס החברתי במיצוי הדין ובהגנה הן על ערך החיים והן על ערך שלמות הגוף, דורש כי יינתן משקל ראוי לנטילת החיים של הפעוט, בנפרד ממסכת ההתעללות הקשה לה היה נתון בשבועות האחרונים לחייו".
ברק גם קבע, כי במקרה זה מתבקשת ענישה חמורה, ההולמת את חומרתם ואכזריותם של המעשים שביצעו תאפל ופסיסי.
"מדובר במעשה נפשע, המצדיק הטלת עונש חמור. הקורבן היה בנה של המערערת ונתון באחריותו של המערער. המוות נגרם ממכה קטלנית בבטנו, שהיכו בו אימו ושותפה לחיים, שניים שהיו אחראים לחייו, לשלומו ולביטחונו של הפעוט. לאחר מכן, המערערים לא טרחו לסייע לפעוט הגוסס, ולא לקחו אותו אל בית החולים. למעשה, התכחשו המערערים לאחריותם. הם לא הביעו חרטה על מעשיהם, ולאורך כל הדרך טפלו את האשמה אחד על כתפי השני".
"בכל אלה", כותב ברק, "יש כדי להצביע על ברוטליות, המשילה מעצמה צלם אנוש. המערערים לא הצביעו על נסיבות מיוחדות, המצדיקות הקלה בעונש. לאור כל זאת, עולה כי נדרש עונש חמור במיוחד בכדי למצות את הדין עם המערערים", אמר ברק. העונש בשל עבירת ההריגה הועמד על המקסימום הקבוע בחוק לעבירה זו - 20 שנות מאסר, עניין לא שכיח בבתי המשפט בישראל.
במקרה זה, קבע ברק, עבירות ההתעללות והתקיפה נעשו ב"נסיבות מחמירות מיוחדות. ביניהן, מספר הרב של החבורות שנמצאו על גופו של הפעוט, גילו הרך של הקרבן וחוסר האונים המוחלט שלו, שיתוף הפעולה בין המערערים, האחריות שהייתה להם כלפי הפעוט, האכזריות הרבה שלוותה את המעשים ונטישת הפעוט לאחר הכאתו". ברק קבע כי בגין עבירות אלה, ירצו תאפל ופסיסי עונש של 8 שנות מאסר.
ברק קבע כי העונשים ירוצו במצטבר בחלקם בשל האכזריות המיוחדת בה בוצעו העבירות, כך שהנאשמים ירצו 23 שנות מאסר בפועל.
ע"פ 3503/01 תאפל נ' מדינת ישראל;
ע"פ 3504/01 פסיסי נ' מדינת ישראל
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה