64 רשויות הידרדרו במצבן החברתי-כלכלי

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 64 ירדו באשכול חברתי-כלכלי אחד בשנת 2008, בהשוואה ל-2006. כך עולה (יום ד', 3.4.13) מאפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסיה בשנת 2008.

המחקר נערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת משרד הפנים, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות. משרד הפנים ישתמש במדד החברתי-כלכלי החדש ובמדדים הנוספים לצורך הקצאת המשאבים לרשויות החל משנת 2014, וזאת כדי לאפשר לרשויות המקומיות להיערך בהתאם.

מהמחקר עולה כי 24 עלו באשכול אחד בסולם אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות.

מתוך 53 מועצות אזוריות, 25 (47%) לא שינו אשכול (בהשוואה לאשכול המשולב 2006), 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ומועצה אזורית אחת עלתה בשני אשכולות.

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסיה נמדדה על-ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים הבאים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

הרשויות המקומיות הנמצאות באשכול 10 (הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר) מאופיינות ברמת הכנסה ממוצעת לנפש סטנדרטית גבוהה (יותר מפי-9 מהממוצע באשכול 1), בחציון גיל גבוה (ממוצע 41 לעומת ממוצע 13.7 באשכול 1), ביחס תלות נמוך, מספר תלויים (ממוצע 80 לעומת ממוצע 166 באשכול 1) ובממוצע כלי רכב בשימוש משק בית גבוה (יותר מפי-5 מהממוצע באשכול 1).

הידרדרות ניכרת

לפי סולם זה, נמצאו שינויים משמעותיים בהתפלגות האוכלוסיה באזורים סטטיסטיים לפי אשכול בין שנים שונות: לאשכולות מ-1 עד 10 סווגו 55% של אוכלוסיית האזורים הסטטיסטיים ב-2008, לעומת פחות מ-49% של אוכלוסיית האזורים הסטטיסטיים ב-1995. כמו-כן, ל-5 האשכולות הגבוהים (מ-16 עד 20) סווגו 9% של אוכלוסיית האזורים הסטטיסטיים ב-2008 לעומת כ-17% של אוכלוסיית האזורים הסטטיסטיים 1995.