"החובה להסדיר היתר עבודה בחו"ל על-פי דרישות החוק בארץ שבו תבוצע העבודה, הינה תנייה חוזית משתמעת הנכללת, מיניה וביה, בחוזה עבודה של כל עובד הנשלח על-ידי חברה ישראלית לעבוד בחו"ל". כך קובע (12.3.13) שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, דורי ספיבק.
ספיבק מוסיף, כי אין בכך כדי למנוע מן הצדדים לקבוע במפורש, כי האחריות להשיג את היתר העבודה מוטלת על העובד. הוא גם מציין, שייתכן שיהיו מקרים בהם יהיה מקום להטיל על העובד אשם תורם, אם נסע לעבוד בחו"ל למרות שידע שאין לו היתר כנדרש.
בית הדין חייב את חברת סובקרונו לשלם פיצוי של 30,000 שקל לסיון חיון, אשר הועסקה בחנות תכשיטים ושעונים שלה בהונג-קונג בלא שהסדירה עבורה היתר עבודה כנדרש על-פי החוק המקומי. חיון עבדה בחנות מספר חודשים בשנת 2007, עד שנעצרה בידי משטרת ההגירה של הונג-קונג ועזבה את המדינה למרות שנדרשה להתייצב למשפטה.
ספיבק דחה את טענת סובקרונו, לפיה חיון נשלחה רק לנסיעת עסקים ולא לעבודה קבועה, באומרו שהדברים אינם עולים בקנה אחד עם החוזה עליו חתמה ועם התנאים שהוענקו לה. הוא חייב את החברה לפצות אותה ב-30,000 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לה ולשלם לה הוצאות בסך 10,000 שקל, ודחה את יתר רכיבי התביעה. חיון יוצגה בידי עו"ד איתן כהן, וסובקרונו - בידי עו"ד לוי מצ'ניק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה